עת"מ 28270-09-15 Alstom Transport SA נ' רכבת ישראל בע"מ ואח'

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת עתירה מינהלית על הודעת אי זכיית המבקשת במכרז שפרסמה המשיבה 1 (להלן – "הרכבת") לאספקת קטרים חשמליים (מס' 51402) (להלן – "המכרז"), עד ליום 28.10.2015.

ביום 5.8.2015 הודיעה הרכבת למבקשת על אי זכייתה במכרז. בהמשך לכך, פנתה המבקשת לרכבת מספר פעמים (בימים 9.8.2015, 16.8.2015, 23.8.2015 ו-31.8.2015) וביקשה לעיין במסמכי המכרז. הרכבת העבירה למבקשת המסמכים, לפי הטענה, לשיעורין ולא באופן מלא (בימים 17.8.2015, 27.8.2015 ו-10.9.2015).

לאחר שלא התקבל אצלה מלוא החומר, לשיטתה, פנתה המבקשת לבית המשפט דכאן ביום 16.9.2015 בבקשה " להארכת מועד והשלמת העברת מסמכים לעיון". בבקשה פרטה את המסמכים שטרם גולו על-ידי הרכבת, וכן ביקשה כי יוארך המועד להגשת עתירה מינהלית מטעמה עד אשר יחלפו לפחות 9 ימי עבודה מהמועד בו יועברו לעיונה "כלל מסמכי המכרז בהם היא זכאית לעיין", ועוד 10 ימי עבודה ממועד זה, על מנת שתוכל למצות את ההליכים בטרם הגשת העתירה.

בהחלטה שניתנה על-ידי באותו יום, קבעתי כי המשיבות יגיבו לבקשה, וציינתי כי לכאורה "אין לערבב שמחה בשמחה" ולבקש במסגרת בקשה להארכת מועד העברת מסמכים לעיון, הליך שאינו קיים לכאורה בדרך שהוגש, והדרך הראויה לכאורה הינה הגשת עתירה לקבלת מסמכים ובקשה להארכת מועד להגשת העתירה עד לקבלת המסמכים.

המשיבות הגיבו לבקשת המבקשת והודיעו על התנגדותן.

בתגובתה, טוענת הרכבת כי ההליך בו נקטה המבקשת – בקשה להארכת מועד והשלמת העברת מסמכים לעיון – איננו ההליך הנכון, איננו תואם את דרישות החוק, ומשכך יש לדחותו על הסף. עוד טוענת הרכבת, כי המבקשת איננה יכולה לדרוש כי לא תועלה נגדה טענת שיהוי ומעשה עשוי, מרגע שלשיטתה נפל פגם בהצעת המשיבה 2, ועל כן פועלת המבקשת בניגוד להוראות תקנה 3(ב) לתקנות.

כן מוסיפה וטוענת הרכבת, כי המסמכים המבוקשים על-ידי המבקשת אין בינם לבין הפגם הנטען בהצעת המשיבה 2 "דבר וחצי דבר", כי נמסרו לעיונה של המבקשת כל המסמכים הרלבנטיים, וכי פועלה הוא במטרה להרוויח זמן ומהווה "מסע דיג פסול".

עוד מציינת הרכבת, כי כל עיכוב במימוש החוזה, עלול לגרום לדחייה במועדי האספקה של הקטרים על-ידי המשיבה 2 לרכבת.

בתגובתה, טוענת המשיבה 2 כי התנהלותה של המבקשת פסולה מן הפן הדיוני ולוקה בשיהוי כבד, באופן המחייב את דחיית הבקשה. בתגובתה טוענת המשיבה כי היא הסתמכה על הודעת זכייתה במכרז, והשקיעה סכומים ניכרים לאור הסתמכות זו, וכי תקופת השיהוי החלה "לרוץ" לפני זמן רב, כאשר היו בידי המבקשת מסמכים מהם ניתן ללמוד על עילה לכאורית לביטול תוצאות המכרז.

עוד טוענת המשיבה 2, כי המבקשת פעלה בחוסר ניקיון כפיים, משלא גילתה כי על פי מסמכי המכרז ישנה אפשרות להגיש הערות טכניות ומסחריות למסמכי ההתקשרות, וכן לא ציינה כי היא עצמה הגישה מכתב דומה לזה של המשיבה 2, בגינו היא טוענת לפסלות הצעתה של המשיבה 2.

המשיבה 2 מוסיפה וטוענת כי ההליך בו נקטה המבקשת איננו קיים, וכי היה עליה להגיש עתירה מינהלית וכן בקשה לקבלת החומרים הנוספים, ולא עשתה כן, ואף בשל כך דין בקשתה לדחייה.

כמו כן, לגבי זכות העיון, טוענת המשיבה 2 כי זכות זו ניתנה למבקשת כדין, תוך צמצומה רק במקרים בהם היה מדובר בסוד מסחרי מובהק אשר עלול היה לפגוע באופן ממשי באינטרסים הכלכליים של המשיבה 2, וכי לא ניתן להתערב בהחלטה זו.

ביום 24.9.2015 ולאחר שהוגשו תגובות המשיבות, הוריתי על המבקשת להודיע האם, לאור המסמכים שנוספים שצורפו על-ידי הרכבת לתגובתה, היא עודנה עומדת על בקשתה להארכת מועד (שכן לשיטתה המועד להגשת העתירה הינו עד ליום 28.10.2015), ובמידה וכן – עד מתי מבוקשת ההארכה.