עת"מ 27834-09-14 אלכרכי ואח' נ' מדינת ישראל – שר הפנים

עניינה של העתירה שבכותרת הוא מעמדם של העותרים 8-3 בישראל. מדובר בילדיו מנישואין קודמים של העותר 1, תושב האזור; ובשאלת מעמדם בישראל לאחר שנישא לעותרת 2, שהיא תושבת קבע בישראל. הכל – בנסיבות שבהן העותרים 8-3 היו מתחת לגיל 14 עת שהוגשה הבקשה בעניינם, ותחת הוראת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), תשס"ג-2003. בעתירה התבקש להסדיר את מעמדם של עותרים אלה, האוחזים כיום ברישיון לישיבת ארעי (א/5), ולשדרגו למעמד של תושבי קבע בישראל; וכן לקבוע מתווה למתן מעמד של קבע לילדים קטינים בנסיבות מעין אלה.

רקע רלבנטי

העותרת 2, גב' כפאח אלכרכי, היא תושבת קבע בישראל. העותר 1, מר עבד אלפתאח אלכרכי, הוא תושב האזור במקור. הם נישאו בשנת 1999 לאחר שבשנת 1998 התאלמן העותר מאשתו הראשונה שהייתה גם היא תושבת האזור. מנישואיו הקודמים של העותר היו לו ששה ילדים – שהם העותרים 8-3 – שנולדו באזור. לאחר נישואיו בשנת 1999 לעותרת, נולדו לבני הזוג ארבעה ילדים משותפים, כולם תושבי קבע בישראל. העותרת 2 קיבלה ביום 27.9.1999, בבית הדין השרעי אפוטרופסות על ילדיו של העותר מהנישואין הקודמים (העותרים 8-3).

בקשת העותרת לאיחוד משפחות עבור העותר הוגשה ביום 18.5.2000. לאחר פנייה להערות גורמים והמצאת הוכחות למרכז חיים בישראל; כמו גם ראיון שנערך להם – נמסרה ביום 25.4.2001 החלטת המשיב לאשר את הבקשה לאיחוד משפחות בעניינו של העותר. לעותר ניתן היתר מת"ק, שהוארך מאז (ועד לחודש אוקטובר 2013). מכוח אותה החלטה התאפשר גם לרשום את ששת ילדיו של העותר מנישואיו הראשונים (הם העותרים 8-3) במעמד ארעי מסוג א/5. אין חולק על כך שאותה העת היו כל ששת הילדים בני פחות מ-14 שנים (לא כל שכן בעת הגשת הבקשה הראשונית בשנת 2000). מאותה העת ועד היום זהו המעמד שבו מצויים העותרים 8-3, כלומר מעמד של תושבות ארעית (א/5) בלא שמתאפשר להם לשדרג מעמד זה למעמד של תושבי קבע בישראל. העותרת 4 אף איבדה מעמד ארעי זה בשנת 2010 בשל מגורים מחוץ לירושלים (אם כי עניין זה כשלעצמו אינו עומד להכרעה לפניי).

הגם שהתבקש שדרוג המעמד כאמור הרי שבקשה זו סורבה בידי המשיב. זאת בשל חוק הוראת השעה. ערר שהוגש על ההחלטה לסרב לבקשת השדרוג נדחה, והוגשה על כך השגה לוועדת ההשגה לזרים. ועדת ההשגה לזרים דחתה את ההשגה. נקבע בהחלטה, שאין מקום לדחות את הבקשה מטעמי שיהוי. אך לגופו של עניין נקבע שדין ההשגה להידחות. ועדת ההשגה ציינה, שמצב הדברים שלפניה לא שונה ממקרה שבו הורה זר מגיע לישראל בעקבות רעייתו ונלווים אליו ילדים מנישואין קודמים – שאותם הוא מגדל כמשמורן. מעמדם של ילדים אלה נגזר ממעמדו והוא שווה לו. ומעמד זה שונה הוא ממעמדו של ילד שייוולד לבני הזוג שאחד מהם הוא תושב קבע בישראל – כילד משותף. המשמעות היא שהעותרים 8-3 היו צריכים לקבל את מעמד ההורה הזר – כלומר את מעמד העותר (שהוא מעמד של היתר מת"ק). הם לא היו יכולים לקבל – והם גם לא צריכים לקבל – את מעמדו של ההורה שעימו מבקש ההורה הזר להתאחד (תושב הקבע בישראל). בוועדת ההשגה לזרים לא נמצא מקום לשנות מקביעה זו בשל העובדה שהעותרת היא האפטרופה על ילדי העותר מנישואיו הקודמים. והוסף בעניין זה, שקיים רציונל שלפיו מעמד הילדים מנישואין קודמים יהיה זהה למעמד ההורה הזר, שכן אם ההורה הזר יבקש לחזור למקום שממנו הוא בא "אך טבעי שייטול את ילדיו שלו עימו חזרה למקום מושבו". אין מדובר במצב שבו ילדי הזר מקבלים את מעמד בן הזוג תושב הקבע.

ועדת ההשגה לזרים נתנה בהחלטתה גם את דעתה לכך, שהוענק לעותרים 8-3 מעמד ארעי מסוג א/5 ובכך איין המשיב בעצמו את הרציונל של השוואת מעמד הילדים למעמד ההורה המשמורן. הכל משעה שכאמור העותר אוחז בהיתר מת"ק. אך ועדת ההשגה לזרים קיבלה בעניין זה את עמדת המשיב שלפיה ההחלטה לתת לעותרים 8-3 מעמד בכיר יותר ממעמד אביהם הייתה בגדר "טעות". והגם שמדובר בטעות שנמשכת למעלה מ-10 שנים ו"נבחנה" מידי שנה, נקבע שאין מקום בשל טעות זו כשלעצמה לשדרג את מעמדם של העותרים 8-3 שדרוג נוסף – כלומר לשדרג את מעמדם למעמד של תושבי קבע. כך, משעה שהמעמד שניתן לעותרים 8-3 מלכתחילה – לא נכון היה ליתן אותו על פי הדין. והוסף, שאין כוונה או בקשה מטעם המשיב "לקחת" מן העותרים 8-3 את מעמד ה-א/5 שניתן להם; אולם בה בעת אין מקום "להוסיף ולחייב את המשיב להרחיב ולהעמיק את הטעות בה החל בשנת 2001". מכאן העתירה שהוגשה לבית משפט זה.