עת"מ 27707-07-15 רוכברגר(אחר/נוסף) נ' משרד הפנים(אחר/נוסף) ואח'

1. עתירה להורות למשיבים: לשלם לעותר, ראש עיריית רמת השרון לשעבר (להלן: "העירייה"), שכר בתקופת השעייתו מראשות העיר, החל מיולי 2015. כן מבוקש להורות על תשלום גימלה לפי הדין מכוח פס"ד שניתן בעניינו ביום 31.5.2015, בתקופת השעייתו, וכן להעניק לו אבטחה בהתאם להמלצת משטרת ישראל ומנהל אגף הביטחון בעיריית רמה"ש כ"מאויים דרגה 2". עוד מבוקש לאפשר לעותר גישה ללשכתו בעירייה ולחפציו האישיים שנמצאים בלשכה.

    

    

    

   עיקרי העובדות

    

2. העותר היה ראש עיריית רמה"ש החל מהבחירות של נובמבר 2003. המשיבה 3 היא סגנית ומ"מ ראש העירייה, המשיב 4 הוא יועמ"ש העירייה, והמשיבה 5 היא מנכ"לית העירייה. ביום 12.5.2013 הוגש נגד העותר כתב אישום המייחס לעותר עבירות שביצע בתקופת היותו ראש עיר ומכוח תפקידו, אך לא נגעו בניהול ישיר של ענייני העירייה. העבירות שבהם הואשם היו: רישום כוזב במסמכי תאגיד, מרמה והפרת אמונים בתאגיד וזיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר ושימוש במסמך מזוייף. כל אחת מהעבירות הנ"ל יוחסו לנאשם בריבוי עבירות. בעקבות הגשת כתב האישום הוגשה עתירה לבג"צ ע"י עמותת אומץ – בג"ץ 4921/13 אומ"ץ אזרחים למען מנהל תקין וצדק אזרחי נ' יצחק רוכברגר (להלן: "בג"ץ אומ"ץ"). בעתירה זו עתרו העותרים לצו שימנע מהעותר להתמודד בבחירות הקרובות, ואם ייקבע שאין מניעה מלהתמודד בבחירות, עתרו לצו שיורה למועצת העיר החדשה לאחר הבחירות, לקיים דיון בישיבה מיוחדת לפי סע' 22 לחוק, ובו יישקל המשך כהונתו של ראש העיר. ביום 17.9.2013 ניתן פסק דין ע"י ביהמ"ש העליון בבג"צ הנ"ל, שהורה על העברת העותר מתפקידו כראש העיר, בשל הגשת כתב האישום נגדו. עוד קבע ביהמ"ש העליון כי לא ניתן לאסור על העותר מבחינה משפטית מלהתמודד בבחירות, למרות שמבחינה ציבורית הדבר לא ראוי. ביהמ"ש הוסיף וקבע שאם העותר ייבחר בבחירות לכהונה נוספת, אזי על המועצה להתכנס ולדון האם להשתמש בסמכותה לפי סע' 22 לחוק להעברתו מכהונתו מחמת התנהגות שאינה הולמת את מעמדו של ראש רשות.

העותר נבחר שוב לראשות העיר בבחירות שהתקיימו באוקטובר 2013. לאחר שנבחר העותר, התכנסה מועצת העיר ביום 25.11.2013 ודנה בהמשך כהונתו, ובישיבה זו הודיע העותר כי החל מיום 26.11.2013 הוא יהיה במעמד של נבצרות מתפקידו כראש עיר, וסמכויותיו יועברו לשירה אבין, סגנית ומ"מ ראש העיר (המשיבה 3).

בדצמבר 2013 נחקק סע' 19א לחוק העוסק ב- "השעיה בשל כתב אישום והוועדה לבחינת השעיה". המשיב 1 הורה, במכתב של מוני מעתוק, סגן מנהל אגף כ"א ושכר ברשויות המקומיות במשרד הפנים, לגזבר העירייה, מיום 3.2.2014, להחיל על העותר את סעיף 19א החדש הנ"ל שבחוק, למרות שהפסקת כהונתו נעשתה מרצונו החופשי ולא במסגרת התיקון לחוק. זאת למרות שהעותר הודיע על נבצרותו לפני שנחקק התיקון לחוק.

בהמשך העותר הודיע על הפסקת נבצרותו, ועניינו הובא לוועדה לבחינת השעיה לפי סע' 19א לחוק. הוועדה החליטה ביום 23.4.2014 להשעותו בשל הגשת כתב האישום. הוועדה קבעה, במסגרת החלטתה להשעות את העותר, כי העותר יחזור ויודיע על נבצרות שתחל מיום 7.5.2014 ועד ליום 15.9.2014. עוד נקבע בהחלטת הוועדה הנ"ל, כי בתקופת ההשעיה (דהיינו הנבצרות) ישולם לעותר שכר בתנאי ההשעיה לפי סע' 19א(ט)(2) לחוק. במכתב המשיב לעותר מיום 11.5.2014 נקבעו לעותר תנאי השירות לפי סעיף 19א(ט)(3).

ביום 8.9.2015 ניתן פס"ד בבג"צ 3049/14 בהסכמת הצדדים, בו נקבע בין היתר, כי העותר יאריך נבצרותו עד למתן פסק דין בהליך הפלילי שנפתח נגדו בבימ"ש השלום, בהתאם להסכמות הצדדים בהחלטה מיום 23.4.2014.