עת"מ 25998-06-13 א' ט' נ' המפקח הכללי של משטרת ישראל ואח'

העתירה

1.לפניי עתירה מינהלית נגד החלטותיהם של המשיבים, מפכ"ל משטרת ישראל וראש אגף משאבי אנוש במשטרת ישראל, שלא לאפשר לעותר הליך של שימוע, במסגרת החלטותיהם בבקשתו לעיון מחדש בהחלטה לפטר אותו משירות המשטרה, לנוכח שינוי הנסיבות שעמדו ביסודה. החלטת הפיטורים האמורה נתקבלה על-סמך חשד לפיו העותר ביצע עבירה של ירי באזור מגורים; אולם, במסגרת ההליך הפלילי הגיע העותר להסדר טיעון עם המאשימה, בגדרו הודה בעבירה של הזנחת כלי ירייה, ולימים הסתיים ההליך הפלילי ללא הרשעה. לשיטת העותר, מדובר בשינוי נסיבות מהותי שמצדיק דיון מחדש בעניינו, לרבות שימוע, אולם המשיבים סבורים כי עברו המשמעתי המכביד של העותר, בשילוב העובדה שמסר בחקירותיו השונות, הן במשטרה והן במחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש), גרסאות סותרות ביחס לשאלת אפסון נשקו האישי – מצדיקים את הותרת החלטת הפיטורים על כנה, ללא צורך בקיום שימוע; מה-גם שלא קיים הליך שכזה, במקרה של שוטר שפוטר.

הרקע העובדתי

2.העותר התגייס למשטרת ישראל ביום 8.2.1989, ושירת כנהג לוחם במשמר הגבול בדרום.

כפי שנתחוור מכתבי-הטענות על נספחיהם, בין השנים 2001-1996 הורשע העותר בדין משמעתי בגין עבירות של שימוש בכוח שלא כדין, אי-מילוי הוראה והחזקת ציוד משטרתי בניגוד לפקודות. בשנת 2005 הורשע העותר בבית-הדין המשמעתי בביצוע עבירה של התנהגות שאינה הולמת שוטר, ובעקבות הרשעתו נשלחה לו ביום 25.8.2005 הודעה מאת ראש אגף משאבי אנוש דאז, לפיה הוחלט אמנם לאפשר את המשך שירותו, על-אף החומרה הרבה שבמעשים בהם הורשע, ובפרט "כישלונך בנושא האמינות"; אך זאת תחת התראה: "מעתה ואילך, הנך נדרש לתפקד ללא דופי. כל כישלון נוסף מצדך, שעניינו פגיעה באמינות, יוביל לשקילת פיטוריך". ביום 8.7.2009 רואיין העותר על-ידי מפקדו, בגין ריבוי ימי מחלה.

3.ההחלטה להורות על פיטוריו של העותר נתקבלה לאחר שהתנהלה נגדו חקירת מח"ש, בעניין נוסף. מחומר החקירה עלה, כי במהלך קטטה שהתפתחה ביום 12.9.2008 ביישוב תל-שבע, בין משפחתו של העותר לבין משפחה נוספת, נורו מספר קליעים מנשקו האישי של העותר (להלן גם – הקטטה או האירוע). בחקירתו במשטרה ציין העותר, כי בשעת הקטטה נכח במקום אחר במסגרת תפקידו, וכאשר נודע לו אודות האירוע – הודיע על כך לגורמים שונים במשטרה ומיהר למקום. העותר ציין בחקירה האמורה, בין-השאר, כי הגיע לזירה לאחר שהירי בוצע, וכי לא נטל עִמו באותו היום את נשקו האישי – אשר נמצא בתוך מגירה; אולם בחקירותיו במח"ש סיפר, כי הנשק הושם בכספת הננעלת באמצעות קוד סודי שידוע רק לו.

4.ביום 11.9.2011 נמסרה למפקד מג"ב דרום המלצתו של סממ"ר מג"ב דרום להורות על פיטוריו של העותר. בהמלצה צוין, כי ועדת הערכה בראשותו של הממליץ התכנסה כדי לבחון את עניינו של העותר, זאת לנוכח "הצטברות של הגבלות, ימי מחלה ותיקי מח"ש שנפתחו נגדו", ובסופה הומלץ להורות על הפיטורים; אולם, בעקבות הערכה תקופתית שבה זכה העותר לציון טוב מאוד – נעצר הליך הפיטורים. עם זאת, בירור שערך הלה העלה, כי ההערכות התקופתיות אינן משקפות באופן מובהק את התנהלות השוטרים, וכי התנהגות העותר ביום-יום אינה ראויה – על כן יש להמשיך בפיטוריו.

5.העותר זומן לשימוע, שתכליתו, על-פי האמור במכתב שנשלח לו – "כדי להודיעך כי בעקבות המלצת מנהל מח"ש בתיק 4849/08 להעמידך לדין פלילי, בחשד לביצוע עבירה של ירי באזור מגורים ללא הסבר סביר, והמלצת מפקדיך להורות על פיטוריך, נשקל נושא המשך שירותך בחיל". עוד צוין בזימון – מהי תמצית חומר החקירה בעניינו של העותר, כאמור לעיל; העובדה כי לאחרונה נפתח נגדו הליך במח"ש בגין אלימות במשפחה; ההתראה שניתנה לו בעבר; והמלצות מפקדיו להורות על פיטוריו – מחמת ריבוי מחלה, התיקים הפתוחים נגדו במח"ש והעובדה כי הוא משרת ללא נשק מזה כשבעה חודשים. במהלך השימוע שנערך לעותר ביום 23.5.2010, ציין הלה בהקשר האמור: "היום אני יודע שאח שלי לקח את הנשק מהבית ועשה בו שימוש – ירה 3-4 כדורים"; ולשאלה, באיזה אופן אובטח הנשק בביתו, השיב העותר: "בתוך מגירה, לא נעולה, והחדר סגור. אחי הודה במשטרה שהוא זה שירה".

6.ביום 5.9.2010 החליט משיב 2, ראש אגף משאבי אנוש במשטרת ישראל (להלן – ראש אמ"ש), לפטר את העותר מהשירות במשטרה. על אף שההחלטה להורות על פיטוריו של העותר אמנם אינה עומדת במישרין במוקד העתירה דנן, יובא נוסחה להלן, לנוכח חשיבות הדברים:

"בעקבות המלצת מח"ש להעמידך לדין פלילי בתיק מח"ש 4849/08 בחשד לביצוע עבירה של ירי באזור מגורים, נשקל נושא המשך שירותך בחיל. לאחר שעיינתי בממצאי החקירה, ובטיעוניך לעניין פיטוריך, אותם העלית בראיון השימוע שנערך לך ביום 23.5.10, ובהמלצות הגורמים הצריכים לעניין, החלטתי לפטר אותך, מתוקף סמכותי לפי סעיף 10(2) לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971. החלטתי התקבלה לאחר ששקלתי את המעשים והעבירות המיוחסים לך, המעידים על אי התאמתך לשרת במשטרה, את ההתראה שכבר ניתנה לך בעבר ואת הפגיעה הקשה באמון הציבור במשטרה בעצם המשך שירותך" (ההדגשות הוספו).