עת"מ 25422-12-15 אובק גז בע"מ נ' מדינת ישראל ואח'

לפני בקשה למתן צו ביניים וצו ארעי במעמד צד אחד. הבקשה והעתירה המנהלית הוגשו אתמול ועניינם צו שהוציאו המשיבים ביום 7.12.15 לסגירת מתקן הגז שמפעילה העותרת בהתאם לרישיונות שניתנו לה וחודשו מעת לעת. הצו נסמך על הוראת סעיף 5 לחוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ"ט-1989 הקובע כי:

"המנהל רשאי, אם ראה שטעמי בטיחות של אדם או רכוש מחייבים זאת, להורות על הפסקת השימוש במיתקן הגז ולתת הוראה לרוקן את המיתקן מגז ללא דיחוי; כן רשאי המנהל להתנות את המשך השימוש במיתקן בקיום תנאים שיקבע."

טענת העותרת היא כי הצו האמור ניתן שלא כדין, מבלי שניתנה לה זכות טיעון, תוך הפרת פסקי דין קודמים שניתנו בעניינה. עוד נטען כי משמעות הותרת הצו על כנו היא חיסול עסקה של העותרת ועל כן מאזן הנוחות נוטה לטובתה.

לאחר שבחנתי את הבקשה על נספחיה לא מצאתי כי יש מקום להוצאת צו ארעי במעמד צד אחד.

עיון בצו מלמד כי הצו נשען על נתונים שהוצגו בפני המשיב 2 על ידי משטרת ישראל, ששכנעו את המשיב 2 כי המשך פעולת המתקן האמור עלול להוות סכנה לנפש ולרכוש. עיון בפרוטוקולים שהתקיימו בבקשות להארכת מעצר ובערר (שבאי כוח העותרת צרפו אותם, בהגינותם, לעתירה כנספחים 6 ו – 7 וכן 39) ובהחלטות מלמד כי הונח למצער חשד סביר לביצוע עבירות שונות על ידי בעלי תפקידים בעותרת שעניינם מכירת גז באופן לא מורשה – דבר שהביא את בית המשפט לראות באותם בעלי תפקידים כמי שנשקפת מהם מסוכנות, אף אם בסופו של דבר שוחררו בתנאים מגבילים.

מכאן, שעל פני הדברים, ומאחר ועל הפרק עניינים הנוגעים לבטיחות, העמדה שבבסיס הצו שמחייבת זהירות בהמשך פעילות העותרת, ובמקביל הותרת האפשרות למבקשת לפעול כספק גז – הגעתי למסקנה כאמור כי יש לקבל את עמדת המשיבים טרם מתן צו. אציין כי אני ער לכך שבעתירות קודמות ניתנו צווים ארעיים במעמד צד אחד ואולם איני סבור כי מצב הדברים עתה הוא דומה.

עם זאת, נוכח הדחיפות נקבע דיון בבקשה למתן צו ביניים במעמד שני הצדדים ליום 17.12.15 בשעה 13:00. הבקשה והעתירה יומצאו לפרקליטות במסירה אישית ידנית עוד היום לא יאוחר מהשעה 13:00. תגובה לבקשה תוגש עד ליום 16.12.15 בשעה 13:00.

בשולי הדברים מתבקשים באי כוח העותרת והפרקליט/ה המטפל/ת לבוא בדברים עוד לפני הדיון הקבוע בכדי לנסות ולמצוא פתרון מעשי לתקופת הביניים עד למימוש זכות הטיעון של העותרת ולמיצוי ההליכים בפני הרשות. דומה כי המתווה המוזכר בסעיף א' לעמ' 2 בפסק דינה של כב' השופטת בן אור (נספח 13 לבקשה) יכול לשמש בסיס להידברות.