עת"מ 21901-05-14 האגוס נ' משרד הפנים

המבקש, גרמאי האגוס, הגיש עתירה לבית משפט זה להורות למשיב, משרד הפנים, לבטל את הזימון שהוצא לו להתייצב במתקן השהייה "חולות". לאחר שהמשיב הגיש כתב תשובה, שלח המבקש בקשה לקבלת פרטים נוספים. עם קבלת הפרטים הנוספים סבר המבקש כי לא קיבל מענה לכל שאלותיו ומכאן הבקשה שבפני.

הבסיס לבקשה היא תקנה 11(א) לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), תשס"א – 2000, הקובעת כי עותר רשאי לדרוש מהמשיב בעתירה מידע או מסמכים "לשם הבהרה או השלמה של נימוקים שבעובדה או בחוק, הנזכרים בכתב התשובה או הנוגעים להם".

באשר למטרתו של הליך זה, הובהר בפסיקה:

"אם הצד שכנגד סבור, שאחד מהנימוקים הן של חוק והן של עובדה - בתצהיר של הצד שכנגד לא הובא הצורה מושלמת, או שטעון הוא פירוש נוסף, יכול הוא לבקש מהמצהיר את השלמת הנימוק או את פירושו, וזאת אך ורק על-ידי השימוש בפרטים הנוספים, אשר יביאו להצגת מסכת העובדות הנוגעות לעניין כשהן שלמות ומפורשות. הפרטים הנוספים הם המכשיר היחידי, שבאמצעותו יכול בעל הדין לברר את העובדות, אולם עלינו לזכור, שמטרתם היא הבהרה וצמצום של העובדות שבעתירה ולא הרחבתו עד כדי פרישת היריעה המכסה את כל הנושא, ובוודאי שלא יתקבל על הדעת, שבאמצעות מכשיר הפרטים הנוספים יוכל המבקש להכות את הצד שכנגד ולהוציא ממנו את שיכול היה לקבל, אילו יכול היה לחקור אותו חקירה נגדית" (בשג"ץ 58/86 מורגנשטרן נ' מורגנשטרן (פורסם בנבו) (17.4.86; הרשם גילון)).

כמו כן, על הפרטים הנדרשים למלא אחר דרישת הרלבנטיות – דהיינו, כי הם נוגעים לפלוגתאות העומדות במרכזו של הדיון, ודרישת קיום המידע העדיף - דהיינו, כי לבעל הדין ממנו מתבקש המידע, יש ידע עדיף אודות המידע המתבקש (בג"ץ 3330/97 עירית אור יהודה נ' ממשלת ישראל, עמ' 3 (פורסם בנבו) (8.9.98; הרשמת אגמון); וכן ראה בג"ץ 6474/10 עיריית ראשון לציון נ' שר הפנים, עמ' 5-6 (21.3.13)).

המבקש סבור, כי הפרטים המבוקשים יאפשרו לצמצם את גדר המחלוקת ולהבהיר ולהשלים את הטענות העובדתיות שהועלו בכתב התשובה, ויש בהם כדי להשליך על ההכרעה בעתירה.

מנגד טוען המשיב, כי אין בפרטים המבוקשים כדי להביא לצמצום המחלוקת אלא להרחבתה וכי השאלות דורשות מהמשיב ראיות להוכחת טענותיה, בניגוד למטרתו של ההליך לקבלת פרטים נוספים. לשיטת המשיב, היה על המבקש לבסס את טענותיו טרם הוגשה העתירה ולא במהלך ניהולה באמצעות הליך זה.

אבחן טענות אלה ביחס לפרטים הנוספים המבוקשים.

המבקש מעוניין בפרטים נוספים ביחס לסעיפים 2.1-2.2 בבקשתו, כדלקמן:

2.1 כמה הוראות שהייה בוטלו מחמת שלא עמדו כלל בקריטריונים?

2.2 מהם הטעמים שגרמו עד היום לביטול הוראות שהייה של מי שעמד בקריטריונים, וכמה הוראות בוטלו לפי כל טעם?

שאלות אלה נשאלו בהקשר לטענת המבקש, כי הקריטריונים שנקבעו הינם שרירותיים ופגומים, שכן הם מקיפים כמות גדולה של אנשים מזו שמתקן חולות יכול להכיל. בנסיבות אלה, לטעמו, לא ברור מדוע נבחר דווקא הוא להישלח לחולות, מבין כלל האנשים העומדים בקריטריונים ועל כן מדובר באכיפה סלקטיבית ומפלה.

המשיב בתגובתו מציין, כי הוראות השהיה הוצאו ל - 5,638 שוהים ומתוכם ב - 838 מקרים ביטל הממונה על ביקורת הגבולות את ההוראה בשל נימוקים שהובאו בפניו, מה שמראה, כי המשיב מפעיל שיקול דעת ומבטל הוראות שהיה גם לאחר שניתנו, כאשר הוא סבור כי יש טעם לכך.