עת"מ 2190-01-14 איי.טי. שיקום בע"מ נ' משרד הבריאות ואח'

1.ביום 13.1.14, ניתן פסק-דין המוחק את העתירה ללא צו להוצאות. פסק-הדין ניתן בעקבות בקשה שהגישו העותרת ומשיבה 1 למחיקת העתירה, זאת לאחר שנתחוור למשיבה 1 כי דרישותיה לעותרת להמצאת מסמכים בגדרו של המכרז נושא העתירה, נשלחו לכתובת דוא"ל שגויה, כתוצאה מתקלה בתום-לב של הקלדת פרטי העותרת על-ידי משיבה 1. בנסיבות אלו הודיעו העותרת ומשיבה 1, כי הצעתה במכרז של העותרת תוחזר לבדיקת של משיבה 1; ולבקשתן – נמחקה העתירה ללא צו להוצאות. אין חולק, כי פסק-הדין הומצא למשיבים 2 ו-3 ביום 14.1.14.

2.ביום 17.2.14 עתרה משיבה 3 לפסיקת הוצאותיה במכרז, היות שנדרשה להכין תגובה לבקשה לצו ביניים. בקשה דומה הוגשה על-ידי משיבה 2 ביום 18.1.14.

3.בתגובתה מיום 10.3.14 טענה העותרת, כי יש למחוק העתירה על הסף, הואיל ובית-המשפט סיים את מלאכתו במתן פסק-דין, כולל התייחסות לשאלת ההוצאות.

4.ביום 20.3.14 הגישה משיבה 3 בקשה להארכת מועד לביטול פסק-דין שניתן במעמד צד אחד. העותרת ומשיבה 1 התנגדו לבקשה, הואיל ולא הועלה בה טעם מיוחד המצדיק הארכת המועד להגשת בקשה לביטול פסק-הדין.

5.דין שלוש הבקשות שהגישו משיבות 2 ו-3 להידחות. שתי הבקשות לפסיקת הוצאות שהגישו משיבות 2 ו-3 נדחות על הסף, הואיל ובפסק-הדין מיום 13.1.14, שלא הוגש בעניינו ערעור, הוכרעה שאלת ההוצאות. יוער, כי בעת הגשת הבקשות הנ"ל כבר חלף המועד להגשת בקשה לתיקון טעות בפסק-דין, לפי סעיף 81 לחוק בתי המשפט, [נוסח משולב], התשמ"ד-1984; ומכל מקום, לא הוגשה בקשה לתיקון טעות לפי הסעיף האמור. דין בקשת משיבה 3 לההארכת המועד להגשת בקשה לביטול פסק-דין שניתן במעמד צד אחד (לצורך דיון מחדש בשאלת ההוצאות), להידחות אף היא; זאת היות שהיא הוגשה באיחור ולא הוצגו טעמים מיוחדים המצדיקים היעתרות לה. ככל שביקשה משיבה 3 לבטל את פסק-הדין שניתן במעמד צד אחד, היה עליה להגיש את הבקשה לביטול תוך 30 יום מהמועד שבו קיבלה לידיה את פסק-הדין, כאמור בתקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. ואולם היא הגישה את הבקשה לפסיקת ההוצאות 33 יום לאחר מועד המצאת הדין לידי בא-כוחה, ואת הבקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק הדין – 65 יום לאחר המועד הנ"ל. בבקשתה לא הסבירה משיבה 3 מדוע לא הגישה במועד בקשה לביטול פסק-הדין; ולא העלתה כל טעם מיוחד – כנדרש בתקנה 528 לתקנות הנ"ל – המצדיק הארכת המועד האמור, שנקבע בחיקוק.

6.אשר-על-כן, אני דוחה את הבקשות שהגישו משיבות 2 ו-3 לפסיקת הוצאות, כמו-גם את בקשת משיבה 3 להארכת המועד להגשת בקשה לביטול פסק-הדין. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

לשלוח ההחלטה לכל הצדדים.

ניתנה היום, כ"א אב תשע"ד, 17 אוגוסט 2014, בהיעדר הצדדים.