בילג נ' עירית תל-אביב-יפו

בפני עתירת העותר לביטול חיובי ארנונה, אותם מבקשת המשיבה (להלן: "העיריה") לגבות ממנו, בטענת התיישנות ולחילופין שיהוי ניכר.

1. העותר הינו הבעלים והמחזיק של בית מגורים ברח' רומנילי 19 בתל אביב (להלן: "הנכס").

    

2. בשנת 2008 פעלה העיריה להגדלת שטח הנכס לצרכי ארנונה, וזאת לטענתה לאחר שהסתיימה בניה שביצע העותר בנכס, על דרך של הגדלת הקירוי במרפסת הצפונית וסגירת המרפסות בקומת הקרקע מעל מרתף חלקי. שטח הנכס עודכן לחיוב בארנונה והוגדל מ- 110 ממ"ר ל- 135 ממ"ר, החל מיום 1.1.08.

    

3. לאחר תכתובות יזומות בין העותר לבין העיריה, התאפשרה מדידה של הנכס בחודש יוני 2009, ושטח הנכס לחיוב בארנונה הוקטן מ 135 ממ"ר ל-129 ממ"ר, החל מיום 1.1.08, תוך מתן זכות הגשת השגה בפני מנהל הארנונה.

    

4. ביום 5.12.09 שלח העותר הודעת השגה בעניין השטח לחיוב בארנונה, כשהוא מבקש להשיג אחר חיובו בארנונה לגבי שטח מרפסת, לתוכה כרך גם דרישה להשבת כספים אשר לטענתו נגבו ממנו ביתר שלא כדין.

   הודעה זו הופנתה אל מחלקת גביית ארנונה, מחלקת חיובי ארנונה, היועמ"ש לעיריה וכן אל מבקר העיריה.

    

5. העותר לא קיבל כל מענה להשגה ואולם, במכתב אשר נשלח אליו על ידי העיריה, מיום 25.01.2010, צוין כי מכתבו מיום 5.12.09, אינו בגדר "השגה" מאחר והוא מופנה אל מבקרת העיריה ולא אל מנהל הארנונה.