עת"מ 1557-09-,. נ' מועצה מקומית דיר חנא ואח'

בהחלטתי מיום 28.10.15 קבעתי, עם דחיית העתירה, כי ככל שבפי המשיבות טענות לנזקים עקב צו הביניים שניתן ביום 4.9.15, לפיו הושהו הליכי המכרז 28/2015 לפינוי והטמנת אשפה עד להכרעה בעתירה, יגישו בקשה על כך. המשיבה 1, המועצה המקומית הגישה בקשה, ועל כך ניתנה תגובת העותרת.

העותרת טענה, כי עקב צו הביניים חל עיכוב של חודשיים בהליכי המכרז, ומייד לאחר פסק הדין בעתירה, הוארך המועד להגשת הצעות עד ליום 10.11.15. הוגשה הצעה אחת, של חברת יראב, במחיר מעל למחיר האומדן, ועל כן נפסלה ההצעה ונפסל גם המכרז. בינתיים, ממשיכה חברת יראב בעבודתה, תמורת 210,000 ₪ כולל מע"מ. לטענת המשיבה 1, לו היתה ממשיכה במכרז 28/2015 כרגיל, היתה מסיימת אותו סמוך ליום 10.9.15, שהיה המועד האחרון להגשת הצעות, אך בשל צו הביניים, נדחה המועד האחרון ליום 10.11.15. בעוד שהמחיר שיכלה המשיבה 1 לקבל היה 173,521 ₪ כולל מע"מ, שזה המחיר הסביר והוא הצעת העותרת במכרז, שלמה המשיבה 1 210,000 ₪ לחודש, נזק של 36,479 ₪. המשיבה 1 ביקשה לחייב את העותרת בתשלום עבור סכום נזק זה, לתקופה שעד 30.11.15.

העותרת טענה לגבי המועד שבו יש לחשב את הנזק, וכמו כן טענה שלא נגרמו למשיבה 1 נזקים. לטענתה, היה בידי המשיבה 1 לטעון לנזקים, אילו הסתיים מכרז 28/2015 שעוכב בצו הביניים, לאחר שבוטל עיכובו, בהתקשרות במחיר הנמוך ממחיר ההתקשרות בתקופת הביניים – 210,000 ₪. ואולם, המכרז לא הסתיים במחיר כלשהוא. גם לגבי הטענה שהמחיר הראוי הוא 173,521 ₪ ,טענה העותרת שהמחיר הראוי הוא 210,000 ₪, כפי שנקבע במכרז קודם 19/2015, שגם הוא נכשל.

אני מקבל את טענת העותרת, כי לא ניתן לקבוע שהמחיר הראוי הוא 173,521 ₪, כהצעת העותרת. זו הצעה שלא התקבלה, מכיוון שכטענת המשיבה 1, הוגשה מבלי שעברה את תנאי הסף. לא ניתן גם לקבוע את המחיר הראוי לפי אומדן כזה או אחר שנכלל באחד המכרזים שנכשלו. אילו מכרז 28/2015 לא היה נכשל, והיה נקבע בו מחיר, ניתן היה להסתמך עליו ולהשוותו לסכום ששולם, אבל בהעדר מחיר כזה, אין לדעת מה המחיר שהיה מושג אלמלא צו הביניים, ולא ניתן להשוותו לסכום ששולם עקב צו הביניים. .

בנסיבות אלה, לא הוכח נזקה של המשיבה 1 עקב צו הביניים. אני מורה איפוא להשיב לעותרת את הערובה שהגישה.

ניתנה היום, י"ד כסלו תשע"ו, 26 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.