עת"מ 14862-08-15

היום לקראת השעה 15:00 הוגשה עתירה מינהלית, שבמקור נקראה "בקשה דחופה ביותר למתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד", כותרת זו נמחקה על ידי מגיש המסמך ובמקומה שונתה בכתב יד ל"עתירה מינהלית", בנט המשפט נסרק מסמך זה פעמיים פעם כעתירה ופעם כבקשה.

אם מדובר בעתירה ולא בבקשה, יש למחוק את המסמך מתיקיית הבקשות, שכן בפועל לא הוגש מסמך המכונה בקשה.

אם בכוונת המגישה להגיש בקשה ללא עתירה, דרך זו לא קיימת לפי תקנות סדר הדין המנהלי.

אם בכוונתה להגיש מסמך זהה ולכנותו פעם בקשה ופעם עתירה, דרך זו מנוגדת לתקנה 9 לתקנות וגם למהותו של ההליך. כשמדובר בבקשה לסעד זמני חובה להדגיש במסמך נפרד את הנימוקים המצדיקים מתן סעד זמני בטרם יתקיים דיון בעתירה, מיותר לציין כי לא ניתן לקבל במעמד צד אחד ביום פתיחת ההליך את הסעד העיקרי המבוקש בעתירה והסעד הזמני המבוקש חייב להיות שונה מהסעד העיקרי.

עוד תמוה בעיניי כיצד מבקשים בשעה 14:55 צו לאסור קיום ראיונות בשעה 15:00. אם אצא מהנחה כי מדובר בבקשה לצו ביניים, ומאחר וזהו הסעד היחידי המבוקש, הרי שדין הבקשה להידחות על הסף, לא ניתן להזיז את מחוגי השעון לאחור, השעה 15:00 כבר חלפה והשיהוי בהגשת הבקשה מצדיק דחייתה על הסף.

עוד אוסיף כי עיון במסמך, בין אם ייקרא בקשה ובין אם ייקרא עתירה, מצביע על מכרז בו נקבע תנאי סף הדורש השכלה של מהנדס, אדריכל או הנדסאי. מנימוקי הבקשה משתמע כי נכון למועד הגשת ההצעות למבקשת אין השכלה שכזו ולכן לא ברור לי הבסיס לטענותיה.

אם סבורה המבקשת כי יש פגם בתנאים שנקבעו למכרז, היה עליה להגיש עתירה זה מכבר ולא להשתתף במכרז.

ואם לטענתה לא נפל פגם בתנאי הסף, לא ברור לי כיצד לפי דיני המכרזים היא מבקשת כי תתקבל מועמדותה כשהיא מודה לכאורה שאינה עומדת בתנאי הסף שנקבע.

לסכום בשל כל האמור לעיל הבקשה נדחית.