עת"מ 14187-07-12

1.בפסק-דין חלקי, מיום 18.8.14, נמחקה מרבית העתירה המקורית – שהוגשה נגד שני המשיבים ומשיבים נוספים; וזו נותרה תלויה ועומדת רק נגד שני המשיבים הנ"ל. בעקבות פסק-הדין האמור, הגיש העותר ביום 6.11.14 כתב-עתירה מתוקן נגד המשיבים. לאחר דיון מוקדם בעתירה, שהתקיים ביום 2.2.15, הגישו המשיבים ביום 1.4.15 כתב-תשובה במענה לעתירה המתוקנת.

2.בדיון שהתקיים ביום 3.6.15 ניתנה החלטה, לפיה המשיבים יאפשרו לעותר לעיין בעותקים של חוקי העזר המאושרים של המועצה האזורית שומרון, ככל שאלו מצויים ברשותם; וכי לאחר שהעותר יעיין בהם – יודיע לבית-המשפט אם העתירה התייתרה. בהודעה מיום 11.6.15 ציינה ב"כ המשיבים, כי תאפשר לעותר לעיין במידע הנוגע לחוקי העזר האמורים, אשר מצוי כיום במשרדי הממונה על חופש המידע של משיב 1.

3.בהודעה מיום 21.6.15 מסר העותר, כי עיין במסמכים האמורים. כן ציין העותר, כי הוא מותיר את ההכרעה בשאלה – האם העתירה התייתרה – לשיקול דעת בית-המשפט; זאת משיקולים של יעילות הדיון, והדגיש כי עתירתו "קידמה נגישות ושקיפות מצד הרשויות", ושהחלטת בית-המשפט אף היא "תתרום לשיפור נגישות ושקיפות בהתנהלות מנהל ציבורי תקין". בעקבות ההודעה ניתן ביום 22.6.15 פסק-דין משלים, בדבר מחיקת העתירה, זאת הואיל ומכתב-התשובה המפורט שהוגש מטעם המשיבים, נתחוור כי העתירה התייתרה; וכאמור, אף העותר עצמו השאיר ההחלטה בעניין זה לשיקול דעת בית-המשפט.

4.עתה נותר להכריע במחלוקת בשאלת ההוצאות. זאת על-יסוד טיעוני הצדדים בכתב בעניין זה. העותר עתר לפסיקת הוצאות בסכום מופרך של 318,623 ₪, וביקש כי שיעור של כ-20% מהסכום שייפסק לטובתו יועבר על-ידי בית-המשפט כ"תרומה אנונימית" לרווחת בני נוער בפנימייה. מנגד, טענה המדינה כי מדובר בעתירת סרק, מסורבלת ומורכבת, הגובלת בשימוש בלתי ראוי בהליך המשפטי, ועל כן עתרה לחיוב העותר בהוצאות לטובת אוצר המדינה.

בהידרש בית-המשפט לבקשה לפסיקת הוצאות בעתירה מינהלית, עליו לבחון אם היה צידוק בהגשת העתירה; האם מוצו הליכים טרם הגשתה; האם היה שיהוי בהגשת העתירה; והאם עצם הגשת העתירה היא שהביאה את המשיב להעניק לעותר את הסעד המבוקש.

בענייננו, יש להתחשב מחד-גיסא, בכך שחלק מהמסמכים והמידע אשר נתבקשו בבקשת העיון לפי חוק חופש המידע, נמסרו לעותר רק בעקבות הגשת העתירה. עם-זאת, יש להביא בחשבון בסוגיית פסיקת ההוצאות את התנהלותו של העותר – בכך שלא פנה למשיבים בנוהל הקבוע ולא שילם אגרות טיפול בבקשות. לכך יש להוסיף את כל הפגמים הרבים שנפלו בעתירה המקורית, וצוינו בפק-הדין החלקי מיום 18.8.14. זאת ועוד, בצדק ציינה המדינה, כי טענותיו של העותר נכרכו אלו באלו על-פני מאות עמודי כתבי-טענות ונספחים, בעשרות הודעות, בקשות ותגובות, באופן שהקשה על הבנת המבוקש על-ידו, תוך הרחבה משמעותית, מעת לעת, של פרטי המידע שנתבקשו מלכתחילה. על-רקע זה, יש להצר על כך שהעותר נמנע מלקבל את המלצותיו החוזרות ונשנות של בית-המשפט, להיוועץ בעורך-דין. מכל מקום, בסופו של יום הובהר, כפי שצוין בכתב-התשובה, כי חלק לא מבוטל מהמידע המבוקש לא מצוי בידי המשיבים; והמשיבים הציגו לעותר את המסמכים שהיו בידיהם, ובכלל זה את חוקי העזר של המועצה האזורית שומרון. בנסיבות האמורות, ישלמו המשיבים לעותר הוצאות בסכום כולל של 5,000 ₪.

7.המזכירות תשלח עותקים מההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ד' באב התשע"ה, 20 ביולי 2015, בהיעדר הצדדים.