עת"מ 14185-06-14 זנאתי נ' משרד הרישוי - מדינת ישראל

בפני עתירה מינהלית במסגרתה מבקש העותר להורות למשיב לחדש את רישיון הנהיגה שלו מבלי שיאלץ לעבור מבחן תיאוריה עיוני.

רקע כללי – 

1. העותר, מר חמד זנאתי, בן 66, מחזיק ברישיון נהיגה כ-25 שנה.

2. ביום 11.7.2007 ביקש העותר לחדש את רישיון הנהיגה שלו, והרישיון חודש למשך 10 שנים – עד יום 11.7.2017.

3. ביום 26.10.2007 נעצר העותר בחשד לביצוע עבירת רצח (ביחד עם שניים אחרים). העותר הורשע בבית המשפט המחוזי ונגזר עליו מאסר ממושך. כארבע שנים לאחר מכן, ביום 9.11.2011, שוחרר העותר, לאחר שערעור שהגיש לגבי הרשעתו התקבל על ידי בית המשפט העליון, והוא זוכה מהאשם שיוחס לו מחמת הספק.

4. לאחר שחרורו מהמאסר – התברר לעותר כי הוא איבד את רישיון הנהיגה שלו. הוא פנה למשיב, משרד הרישוי, וביקש שיונפק לו רישיון חדש. במעמד זה נמסר לעותר כי הוא לא יכול לקבל רישיון חדש שכן חלה הגבלה על רישיון הנהיגה שלו, אשר הוטלה על ידי לשכת ההוצאה לפועל (להלן: "הגבלת ההוצל"פ").

5. העותר טען באזני נציגי המשיב כי מעולם לא קיבל התראות מלשכת ההוצל"פ וכי ממילא הוא הסיר את ההגבלה ופרע את חובותיו. בהמשך, התנהל דין ודברים בין העותר לבין המשיב – כאשר המשיב עמד על דרישתו לפיה על מנת לחדש את רישיון הנהיגה יהא על העותר לעבור מבחן עיוני. העותר, על מנת לחסוך בהליכים ולזרז את קבלת הרישיון, הסכים בשלב הראשון לגשת למבחן העיוני אך ביקש לעבור מבחן בעל-פה, שכן אינו יודע קרוא וכתוב. לטענתו, נמסר לו כי באותה העת, בשל הטמעת מערכת ממוחשבת חדשה בשירות המשיב – הוא לא יוכל לעבור מבחן בעל-פה ויאלץ להמתין כחודש.

6. העותר פנה לאחר כחודש ושוב נמסר לו כי עליו להמתין חודש ימים, ולטענתו, הוא פנה למשיב שוב ושוב במהלך הזמן – עד להגשת העתירה – בעל-פה ובכתב, ובכל פעם נמסר לו שלא ניתן לעבור את המבחן העיוני בעל-פה.

   טענות העותר – 

7. לשיטת העותר – דרישת המשיב לחייבו במבחן עיוני אינה כדין ויש להורות למשיב להעניק לו את הרישיון, במקום זה שאבד, ללא מבחן עיוני. העותר מדגיש כי הוא הסכים לעבור את המבחן בעל-פה רק על מנת לקצר את לוחות הזמנים ולא להגיע להליכים משפטיים – אך היה זה לפני כשנתיים ועד היום מונעים ממנו לקבל רישיון נהיגה חדש – למרות שתוקף הרישיון שלו עד שנת 2017 ולמרות שמעולם לא פג תוקף הרישיון. לשיטתו, אלמלא איבד את הרישיון, היה ממשיך לנהוג לאחר שחרורו מהמאסר, כשבכיסו הרישיון שניתן לו עד שנת 2017, ודרישתו של המשיב עלתה באקראי, רק לאחר שאיבד את הרישיון כאמור.