עת"מ 12575-12-13 ש' נ' לשכת עורכי הדין בישראל

העתירה

1.כתב-העתירה המתוקן, אשר הוגש במהלך הדיון בעתירה, מופנה נגד החלטת הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין בישראל (להלן – הוועד המרכזי), מיום 12.6.14, לפיה הותנתה חזרתו של העותר לשורות לשכת עורכי הדין בישראל (להלן – לשכת עורכי הדין או הלשכה), על-רקע פקיעת חברותו ביום 19.6.93 בשל הרשעתו בפלילים – בתנאי שיבצע התמחות של שישה חודשים וכן יעבור את בחינות הלשכה בדיני מדינת ישראל ואת בחינות הלשכה במקצועות המעשיים.

הרקע המשפטי

2.הואיל והמחלוקת בעתירה זו מתמקדת, בין-השאר ובעיקר, בשאלת סמכותה של הלשכה להתנות תנאים לחידוש חברות בה, למי שהוצא ממנה ובחלוף עשר שנים, אסקור בפתח הדברים את הוראות חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן – החוק), הרלבנטיות למחלוקת שבין הצדדים בשאלת הסמכות.

סעיף 52 לחוק, הדן בחידוש חברות לאחר הוצאה מן הלשכה, מורה כדלהלן:

"על אף האמור בסעיף 51, מי שנידון להוצאה מן הלשכה לא יבקש חידוש חברותו לפני שעברו עשר שנים מהוצאתו, והלשכה רשאית, לפי שיקול דעתה, להסכים לחידוש החברות או לסרב לו".

סעיף 51 לחוק קובע:

"מי שפרש מן הלשכה ומי שחברותו בלשכה פקעה מסיבה אחרת, והסיבה בטלה, רשאי לבקש חידוש חברותו בלשכה; על חידוש החברות יחולו הוראות סעיפים 42 עד 47, בשינויים המחויבים, ובלבד שהלשכה לא תסרב לחידוש החברות אלא על סמך הרשעה או עובדות שאירעו אחרי פקיעת החברות".

סעיפים 42 עד 47 הם הסעיפים העיקריים בפרק החמישי בחוק, שכותרתו "חברות בלשכה". ההוראה הכללית שבפתח הפרק, בסעיף 42 לחוק, מורה כי "אדם הכשיר להיות עורך דין והוא תושב ישראל ובגיר, יהיה לעורך דין עם קבלו כחבר הלשכה". אדם ה"כשיר להיות עורך דין" הוא זה שנתקיימו בו התנאים שצוינו בסעיף 24 לחוק, הקובע:

"אדם כשיר להיות עורך דין אם נתקיימו בו אלה:

(1) הוא בעל השכלה משפטית גבוהה;

(2) עבר תקופת התמחות;

(3) עמד בבחינות הלשכה;

הכל לפי המפורט בפרק זה".