עת"מ 12477-01-15 גדיר נ' משרד הפנים מרחב הצפון האגף לרישוי כלי יריה

1.לאחר עיון בעתירה ובנספחיה ובהודעתו של ב"כ העותר מיום 14.1.15, ובהמשך להחלטתי מיום 8.1.15, אני קובע כי העתירה לוקה בשיהוי ניכר ומורה על דחייתה.

2.העתירה מופנית נגד החלטתו של משרד הפנים – המחלקה לרישוי כלי ירייה מחודש ספטמבר 2011 או מתאריך סמוך לכך.

3.בהודעתו מיום 14.1.15 מאשר ב"כ העותר, כי "לעותר נשלל רישיון להחזקת רובה צייד בשנת 2011" וכי "העותר ניסה לשנות החלטת המשיב בעניין שלילת רישיונו ואף הגיש ערר שמאוחר יותר נדחה".

4.הרשות המוסמכת ליתן, לחדש או לבטל רישיון לנשיאת נשק הוא פקיד רישוי על-פי המלצת קצין משטרה בכיר (סעיף 11(2)(א) לחוק כלי הירייה, תש"ט – 1949); הרואה עצמו נפגע מהחלטת פקיד רישוי, רשאי להגיש ערר לועדת הערר (סעיף 12(ג1)(1) לחוק הנ"ל).

5.בהתאם להוראות סעיף 5(1) לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס – 2000, בית משפט לענינים מינהליים ידון, בין היתר, בעתירה נגד החלטה של רשות לפי חוק כלי היריה, התש"ט – 1949; עתירה כזו יש להגיש במועד שנקבע לכך. תקנה 3 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א – 2000 קובעת, כי :

"3. המועד להגשת עתירה

(א) עתירה תוגש במועד שנקבע לכך בדין.

(ב)לא נקבע מועד כאמור, תוגש העתירה בלא שיהוי, לפי נסיבות העניין, ולא יאוחר מארבעים וחמישה ימים מיום שההחלטה פורסמה כדין, או מיום שהעותר קיבל הודעה עליה או מיום שנודע לעותר עליה, לפי המוקדם.

(ג) ..."

תקנה 4 לתקנות הנ"ל מסמיכה את בית המשפט המינהלי להורות על דחית עתירה מחמת שיהוי בהגשתה ולפיה:

"4. שיהוי