עת"מ 12074-12-14 חב' יארא לפרסום ויחסי ציבור בע"מ נ' עיריית אום אל פחם ואח'

1.בפניי עתירה למתן 16 סעדים, במצטבר או לחילופין, כנגד המשיבה 1 (להלן: "העירייה"). בין היתר מבוקש להורות על ביטול החלטת העירייה מיום 27.10.14 לפיה נדחתה בקשת העותרת לקבלת רישוי להצגת שלטי חוצות בשטחים פרטיים של העותרת; לחייב את העירייה להבהיר מהם הנימוקים העומדים ביסוד החלטתה להורות לעותרת להסיר את שלטי החוצות בין בשטחה הפרטי ובין בשטחים הציבוריים; להורות על ביטול החלטת העירייה להתקשר עם המשיבה 2 (להלן: "המשיבה") בהסכם התקשרות המעניק זכיינות בלעדית למשיבה להצבת שלטי חוצות - הסכם שנכרת, לטענת העותרת, ללא כל מכרז ומשיקולים זרים; לגלות מסמכים הקשורים להתקשרות זו, ועוד.

2.העותרת הינה חברה בע"מ העוסקת בתחום הפרסום השיווק ויחסי הציבור וכן עוסקת בשילוט חוצות.

בעתירה טוענת העותרת כי היא הציבה בעבר, במשך שנים רבות, שלטי חוצות, הן בשטח הציבורי המונציפאלי של העירייה והן בשטחה הפרטי (להלן: "שלטי החוצות"), וזאת בהסכמת העירייה ומתוך הבנה כי קיימת בין הצדדים התקשרות בעל פה המחייבת את הצדדים. עוד טוענת העותרת כי היא שילמה לעירייה במהלך כל השנים את מלוא האגרות וההיטלים שנדרשו על ידי העירייה.

3.בשנת 2010 החליטה העירייה לפרסם מכרז להצבת שלטי חוצות המוצבים בשטחה המונציפאלי. בעתירה מפורטת התנהלות ממושכת שהתקיימה בין הצדדים בעקבות פרסום המכרז ולאחר שלא הוגשה כל הצעה. בין היתר נטען על ידי העותרת כי היא פנתה לעירייה לא אחת והצביעה בפניה על כשלים שנפלו בפרסום המכרז, על חריגה מהסכמות שהושגו בין הצדדים לגבי זכויותיה של העותרת להציב שלטים בחוצות העיר ובשטחים פרטיים, ועוד. לטענת העותרת, פניות אלה לא הניבו דבר ובחודש אוקטובר 2013 הודיעה העירייה לעותרת, באופן מפתיע ומשיקולים זרים ובלתי ענייניים, כטענת העותרת, כי היא אינה רשאית עוד להציב שלטי חוצות, וכי העירייה התקשרה בהסכם עם המשיבה להצבת שלטי חוצות בתחום השיפוט של העירייה.

4.לאחר קבלת הודעה זו הוחלפו מכתבים בין הצדדים במסגרתם האשימה העותרת את העירייה בהפרת ההתקשרות בניהם ובהתנהלות בלתי תקינה של העירייה. מנגד השיבה העירייה לעותרת כי אין כל הסכם התקשרות מחייב בין הצדדים וכי אין לעותרת רישיון להצבת השלטים (ראו לדוגמא מכתב מיום 6.11.13 צורף כנספח י"ג לעתירה).

5.עם זאת, כך נטען בעתירה, בעקבות חליפת המכתבים בין הצדדים, התקיימו פגישות והוסכם כי העותרת תהא רשאית להמשיך ולהציב שלטי חוצות כפי שנהגה בעבר. ואולם, על אף הסכמות אלה, שלחה העירייה מכתבי התראה ללקוחותיה של העותרת בדרישה להסרת שילוט לא חוקי. העירייה סירבה לבטל מכתבים אלה ועמדה על דרישתה מהעותרת לסלק את השילוט הלא חוקי שהוצב על ידה.

לפיכך, הוגשה העתירה שלפנינו.

6.לטענת העותרת, סירוב העירייה להעניק לה רישיון להצבת שלטים בשטחיה הפרטיים וזיכיון להצבת שלטי חוצות בשטחים ציבוריים, מונע משיקולים פסולים וזרים, אינו עומד בהוראות החוק, ולוקה בחוסר סבירות קיצוני המחייב התערבות בית המשפט. העותרת טוענת כי בין הצדדים קיימת התקשרות בעל פה לפיה העותרת רשאית להציב שלטי חוצות והעירייה מפרה התחייבויותיה כלפי העותרת בעניין זה.

7.העותרת אשר היתה ערה לשיהוי בהגשת העתירה טוענת כי במהלך כל התקופה היא ניהלה מגעים עם העירייה והבהירה לה את אי החוקיות בהתנהגותה ואין לומר כי היא שקטה על שמריה. העותרת מדגישה בעניין זה כי העירייה בחרה "לרמוס ביד גסה את התחייבותיה ו/או הצהרותיה ו/או הצהרתה שבדין למתן רישיון; ותחת זאת פעלה באופן שרירותי ותוך פגיעה בעותרת באופן גורף..." (עמ' 15 לעתירה). בנסיבות אלה, כך לטענת העותרת, טענת השיהוי נסוגה מפני התנהלות בלתי חוקית זו של העירייה.