עת"א 7505-03-15 סרסאוי(אסיר) נ' משטרת ישראל/שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר

בפני עתירת אסיר להסרת שיוכו הארגונית.

טענות העותר :

השקפת עולמו של העותר השתנתה כליל, הוא חדל מלהשתייך לארגון הפת"ח או להזדהות עם האידיאולוגיה שלו. מזה שנים הוא תומך בהידברות וחיים משותפים בין יהודים וערבים, פיתח תפיסה אזרחית, לפיה כאזרחי המדינה עליו לפעול באופן דמוקרטי וחוקי. אמנם עתירתו של האסיר לשחרור מוקדם נדחתה על ידי וועדת השחרורים (ערעור על החלטת וועדת השחרורים נדחה) אחרי שהונחה בפניה חוות דעת שב"כ שהכחישה את טענות העותר לפיה זנח כליל את השתייכותו לפת"ח עוד בעשור הקודם, אך צויין ש"חלה התמתנות בפעילות" העותר בין השנים 2007-2011., אם כי נטען גם כי הוא חידש את פעילותו האקטיבית בשנת 2012 ולכן אין הם רואים בו כמי שניתק את השתייכותו.

העותר טוען שאמנם נבחר להיות "דובר" כללי של האסירים, בבית הסוהר, אך אין בכך כדי להעיד על השתייכות ארגונית, אלא בייצוג האסירים בענייני מאסרם ובוודאי אין בכך כדי להעיד על קשרים מחוץ לכלא. לכן ,אין בעובדה זו כדי לשנות את הקביעה כי העותר ניתק את קשריו כבר מס' שנים עם ארגון פת"ח ואין בעובדה זו כדי למחוק כליל או לבטל את השינויים המשמעותיים שעבר העותר.

בוועדת השחרורים שדחתה את בקשתו ובעתירה נגד החלטת הוועדה בעת"א 11520/11/14 נבחנה שאלת מסוכנותו של העותר ולא ספציפית השתייכותו לארגון.

העותר טוען שבהיותו אזרחי ישראלי פעל על מנת לנתק את האסירים אזרחי ישראל מתמיכה כלכלית של הרשות הפלסטינית ולהפריד את כליאתם לאגפים נפרדים.

העותר מבקש להסתמך על נימוקי נשיא המדינה שהחליטבפעם השנייה לקצוב את עונשו ל 30 שנות מאסר.

לטענתו, מינויו ל"דובר" מצביע על כך שהנהלת הכלא רואה בו אסיר אמין ואחראי היכול לשמש בתפקיד זה ואין בעצם המינוי כדי להעיד על קשרים לארגון כלשהו מחוץ לכותלי הכלא.

במהלך מאסרו רכש השכלה, השלים לימודים שהקנו לו תעודת בגרות ורכש שני תארים אקדמאיים באוניברסיטה הפתוחה. העותר אף הצטרף למפלגה ישראלית המתמודדת בבחירות- "בל"ד" והדבר מצביע על כך שהוא בחר בדרך של השתתפות פוליטית לגיטימית ודמוקרטית כאזרח המדינה ונטש את האידיאולוגיה העוינת, תעיד על כך גם העובדה שהותרו לו, למרות היותו אסיר בטחוני, ביקורי משפחה מדרגה שנייה. מומחים פסיכולוגיים וקרימינולוגיים שבדקו את העותר מציינים כי הוא כבר איננו משתייך לפת"ח או לכל ארגון אחר והמסוכנות הנשקפת ממנו נמוכה.

ב"כ העותר הפנתה לרע"ב "יונס" שקבע מה השיקולים שעל הגורמים המוסמכים לשקול בבואם לקבוע שיוך ארגוני.

תשובת המשיבים:

העותר הינו אסיר בטחוני שנדון למאסר עולם ועונשו הוקצב ל – 30 שנות מאסר לאחר שהורשע בעבירות של הנחת חומרי נפץ בכוונה לגרום מוות, השלכת בקבוקי תבערה וחברות בהתארגנות בלתי חוקית.

קיימת חוות דעת של שב"כ הקובעת שהעותר לא ניתק את קשריו עם ארגון הפת"ח ועל כן הוא מתנגד להסרת השיוך.

קיימת חוות דעת נוספת של היחידה לסיכול טרור "תמר".

גורמי שב"ס מציינים שהעותר הינו אסיר ותיק ודומיננטי, בכיר ובעל מעמד בארגון הפת"ח, השתייך לארגון עוד בטרם נעצר ונשפט והמשיך להשתייך לארגון בתקופת מאסרו והגיע למעמד של דובר כללי של כלל האסירים הביטחוניים בבית הסוהר. בין לבין שימש גם בתפקידי הנהגה פנימיים בארגון הפת"ח בתוך האגפים- דובר אגף.

טענותיו של העותר לפיהן הוא זנח את דרך האלימות נטענו בהליך בעתירה קודמת 11520/11/04 שהוגשה כנגד החלטת וועדת השחרורים לאסירי עולם ונדחתה. בית המשפט התייחס גם לנימוקי הוועדה שהמלצה על קציבת עונשו של העותר "משום שחלה התמתנות " .בית המשפט ציין ,בדחותו את העתירה נגד וועד השחרורים ,כי חלק נכבד מהפעילות של העותר שעליה ביססה וועדת השחרורים את החלטתה לדחות את בקשתו לשחרור מוקדם, התרחשה לאחר שניתנה החלטת וועדת הקציבה, ולו היה החומר הנוסף בפני וועדת הקציבה, ספק רב אם היתה ממליצה על קציבת עונשו של העותר ל – 30 שנה.