עת"א 7172-03-15 ח'טיב(אסיר) נ' משטרת ישראל/שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר

בפני עתירת אסיר המבקש להסיר את שיוכו הביטחוני. האסיר משויך לארגון פת"ח.

העותר טוען כי אמנם הוא הורשע בעבירה של מסירת מידע לסוכן סמוי של ארגון החיזבאללה, אך הדגיש כי לא הצטרף לארגון, איננו משתייך אליו ואיננו מאמין באידיאולוגיה שלו. העבירות אותן ביצע לא היו במסגרת פעילותו בארגון. בגזר הדין בו נדון העותר לעונש מאסר נדחתה טענת המדינה שהעותר פעל ממניעים אידיאולוגיים.

כאשר נשאל העותר, בתחילת ריצוי מאסרו, בהיותו אסיר בטחוני, לאיזה ארגון הוא משתייך, על מנת לשבצו לאגף ולתא "מתאימים", הוא נאלץ לבחור בארגון מסוים לצורך שיבוצו, חרף העדר השתייכותו לארגון עוין כלשהו. לפיכך, הוא בחר להיות משויך לארגון המתון ביותר אשר תומך בהידברות ושלום עם מדינת ישראל – ארגון הפת"ח. העותר הינו בן למשפחה נורמטיבית המחוברת בצורה נאמנה לקהילה היהודית ולמדינת ישראל. הודה בכתב האישום המתוקן וחסך בזמן שיפוטי, הביע צער וחרטה על ביצוע העבירות בהן הורשע – בתסקיר המבחן לצורך קביעת העונש נקבע שהעותר מנהל אורח חיים נורמטיבי ללא קיומם של דפוסים עברייניים מושרשים. בקשתו של העותר להסרת שיוך לא קיבלה מענה מהגורמים המוסמכים חרף הזמן שחלף. העותר פנה ביום 21/10/14 ובתזכורת ביום 17/12/14 שבעקבותיהם התקבלה תשובה לפיה פנייתו הועברה לגורמי הביטחון לבדיקה לצורך קבלת החלטה. העותר טוען כי הזמן שחלף עד הגשת העתירה, כ – 4 חודשים, הינו זמן בלתי סביר.

כתב תשובה :

העותר הינו אסיר ביטחוני המרצה 7 שנות מאסר בגין מגעים עם ארגון עוין, קשירת קשר לסיוע לאויב במלחמה ומתן שירות להתאחדות בלתי מותרת. מרצה את עונשו מיום 2/9/12. תאריך שחרור (מלא) 1/9/19.

העותר משויך לארגון החיזבאללה ולא לארגון הפת"ח, שהותו באגף בו מוחזקים אסירי פת"ח נובע ממדיניות שב"ס למניעת התאגדות של ארגונים קיצוניים ועל כן, ישנם מס' ארגונים, ביניהם, חיזבאללה, דאע"ש, ג'בהאת אלנוסרה ועוד, המפוזרים באגפים של ארגונים מתונים יותר. שיוכו של העותר לארגון החיזבאללה נלמד מכתב האישום בו הורשע, ממנו עולה שהיה במגע והעביר מידע לאיש חיזבאללה.

במהלך תקופת מאסרו נדון העותר, משמעתית, במספר אירועים בין השנים 2013-2014, כמפורט בסעיף 3ג' לתגובה.

בדיון שנערך במעמד הצדדים חזרה ב"כ העותר על הטענה כי אמנם בכתב האישום מוזכר ארגון חיזבאללה, אך לא די בכך כדי לקבוע שהעותר משויך אליהם. אין בידי המשיבים ראיות מנהליות או אינדיקציות המצדיקות שיוכו לחיזבאללה. העותר לא הורשע בחברות בארגון חיזבאללה ובית המשפט קבע שאין אינדיקציות למניע אידיאולוגי למעשים.

העותר מבקש ביטול השיוך הארגוני על מנת לאפשר לו להשתלב בטיפול ושיקום פרטני וכן כדי לסייע לו בדיון בפני הוועדה לשחרור מוקדם ("וועדת שליש").

העותר לא נשפט משמעתית, לא נשללו ממנו טובות הנאה. המעשים שנעשו על ידי העותר, כעולה מכתב התשובה, נעשו באופן קולקטיבי על ידי אסירי כל האגף. כאשר ראשי האגף מחליטים על החזרת ארוחות אין לאסירים, ובכללם לעותר, דרך שלא להשתתף בכך. בקשות של האסיר עוברות סינון של דובר האגף.

ב"כ המשיבה טענה בדיון כי המעשים שעשה העותר בכלא כחלק מקבוצה, יש בהם כדי להעיד על הכפיפות והמשמעת הארגונית שישנה באותו אגף. יש לאסירים הביטחוניים את האפשרות שלא לקבל את המשמעת של האגף וישנה אפשרות שלא לנקוט באותן פעולות בהן נקט האסיר. לפחות יכול היה העותר, גם אם השתתף בביצוע אותן פעולות שליליות, לעשות זאת תחת מחאה ולדאוג לעדכן את גורמי השב"ס שהדבר נעשה מבחינתו מחוסר ברירה.

ב"כ המשיבה מציינת שאין מחלוקת שהעבירות שביצע העותר הינן עבירות ביטחוניות, בוצעו עבור סוכנים מארגון חיזבאללה. בית המשפט שגזר את דינו ציין שהוא לא יכול לקבוע פוזיטיבית האם מדובר על רקע אידיאולוגי אם לא. הגורם הביטחוני רשאי לקבוע, על פי ראיות מנהליות, שמדובר באסיר ביטחוני ואת שיוכו הארגוני.

לגבי טענת האסיר בדבר הקושי לבדל את עצמו, היו דברים מעולם גם של אסירים ביטחוניים שהצליחו לעמוד בנטל ולהוכיח כי אכן הם מבדלים את עצמם ומתנתקים מהאידיאולוגיה והשיוך העוינים.

לכל האסירים, גם אלה הביטחוניים, ישנה אפשרות להגיע לגורמי שב"ס שונים ולהעביר אליהם מסרים והודעות, שלא באמצעות הדובר.