עת"א 64854-06-16 חאג'(אסיר) נ' שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר - זימונים ואח'

בפני עתירת אסיר בעניין תנאי החופשה.

העותר מבקש לבטל את התנאי של הרחקתו ממקום מגוריו - הכפר עיבלין, במהלך תקופת החופשה. העותר טוען כי ההחלטה המנהלית בדבר תנאי החופשה, חורגת ממתחם הסבירות באופן קיצוני וניתנה ללא נימוקים לגופו של עניין.

העותר הינו אסיר פלילי המרצה עונש מאסר של שנתיים, לאחר שהורשע בעבירות של החזקת נשק ואיומים, מסווג בקטגוריה ב/1 (בבית המשפט המחוזי נגזר דינו של העותר ל – 36 חודשי מאסר, אולם בערעור לבית המשפט העליון, החליט בית המשפט העליון להפחית את עונשו ל – 24 חודשי מאסר).

המשיבה מכחישה את טענות העותר בדבר התנכלות מצד הגורמים השונים וטוענת שאין לה כל בסיס. המשיבה מציינת כי עמדת משטרת ישראל ויחידת השטח היא כי יש מניעה לכניסתו של העותר לכפר עיבלין הנעוצה בכך שקורבן העבירה, שבגינה מרצה העותר את עונשו, המתלונן שהינו שב"ח, ששהה ועבד בעבר בכפר עיבלין. מעמדת גורמי השטח עולה כי מהיכרותם את השטח ואת התנהלותם של השבחים סביר להניח כי אותו שב"ח עובד ומתגורר באותו איזור שבו עבד. המניעה נועדה למנוע מפגש בין העותר לבין קורבן העבירה, במיוחד לאור המעשים שבוצעו כלפי המתלונן. על כן, מתנגדת משטרת ישראל לכניסת העותר לכפר עיבלין.

במהלך הדיון, לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, ניתנה למשיבה אפשרות להגיש כתב תשובה משלים.

בכתב התשובה צוין כי יחידת השטח במשטרת ישראל בחנה בשנית את עמדתה והיא עומדת על תשובתה, בדגש על החומר החסוי ועל מסוכנותו של העותר.

לאחר שבחנתי את מכלול הנתונים אין לי אלא להסכים עם ב"כ העותר.

בנסיבות מקרה זה, נראה אכן שההחלטה גובלת בחוסר סבירות.

עיינתי בגזר הדין בו הורשע העותר. כתב האישום הוגש נגד 5 נאשמים, 4 אחים ואביהם – הנאשם מס' 5. גזר הדין התייחס לנאשמים 1 עד 4. עניינו של הנאשם מס' 5 עדיין מתברר בבית המשפט. לדברי ב"כ העותר שמייצגת גם את יתר בני המשפחה, הנאשם 5 שכבר הודה במסגרת הדיון בבית המשפט שוהה בכפר עיבלין – מקום מגוריו.