עת"א 62132-03-16 ט' נ' הממונה על עבודות שירות - מפקדת גוש צפון ואח'

בפני עתירה המופנית כנגד החלטת מפקד המחוז הצפוני של שב"ס, אשר הורה על הפסקת ריצוי עונש של מאסר בעבודות שרות, באופן שבו יהיה על העותר לרצות את יתרת מאסרו במתקן כליאה.

על העותר נגזר לרצות 6 חודשי מאסר בעבודות שרות והיה עליו להתייצב לריצוי מאסרו ביום 1/9/14. העותר לא התייצב במועד ואולם, המציא החלטה של בית המשפט אשר דחתה את מועד התייצבותו ליום 5/10/14. בהמשך המציא שוב החלטת בית המשפט לדחיית ריצוי העונש ליום 23/11/14, כל זאת מטעמי בעיות בריאות. יוער כי בהמשך פנה שוב העותר לבית המשפט ואולם בקשתו נדחתה. על אף האמור, העותר לא התייצב במועד לריצוי עבודות השרות.

בהמשך נערכה לעותר שיחת בירור והובהר לו כי אם ימשיך בהיעדרויותיו, לא יהיה מנוס אלא לזמנו לשימוע לקראת הפסקת עבודות השרות. במקביל ובשים לב לטענותיו בדבר בעיות רפואיות, העותר זומן לוועדה רפואית אשר קבעה ביום 19/1/15 כי הוא נמצא כשיר ללא מגבלות רפואיות.

גם בהמשך לא התייצב העותר לעבודה באופן סדיר ונעדר ימים רבים. עד ליום השימוע שנערך לו ביום 8/6/15 וגם זאת לאחר דחיות, לא התייצב לעבודה במשך תקופה ממושכת. יוער כי נערכו לעותר מספר שיחות בירור והוא הוזהר כי עליו להתייצב כנדרש ואולם, ללא הואיל.

ביום 8/6/15 נערך לעותר שימוע ולאחריו ניתנה לעותר הזדמנות לחזור לעבודות השרות, תוך שנקבע מועד נוסף לשימוע ביום 3/8/15, זאת כדי לעקוב אחר אופן התייצבותו לעבודות שרות. העותר חזר לסורו ונעדר מהעבודה. העותר זומן שוב לוועדה רפואית ולא התייצב. העותר פנה שוב לבית המשפט בבקשה לעכב את ביצוע עבודות השרות ואולם בקשתו נדחתה (החלטה מיום 3.1.16). בסופו של יום זומן העותר לשימוע נוסף ולאחריו המליץ עורך השימוע על הפסקת עבודות השרות זאת, בין היתר, בשים לב לעובדה שמתאריך 18/1/16 המשיך העותר בהיעדרויות מהעבודה ולא טרח להמציא כל אישור רפואי או לפעול בהתאם להוראות הממונה. בנסיבות אלו גם אימץ מפקד המחוז הצפוני של שב"ס את המלצות הממונה על עבודות שרות.

לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטות שב"ס. העותר למעשה פעל, כך נראה, כדי להתחמק מביצוע עבודות השרות בכל דרך. הוא פנה במקביל לבית המשפט ולממונה בטענות שונות וקיבל אורכות. יוער בענין זה כי לאחר שביצוע גזר הדין עוכב פעמיים ע"י בית המשפט, לא היה עוד מקום לפניה נוספת לבית המשפט וזאת בשים לב להוראות סעיף 87 (ב) לחוק העונשין. נראה כי העותר ניסה לפעול בכל דרך כדי לדחות את התייצבותו לעבודות שרות מטעמים שונים. ואולם, בסופו של יום, וגם לאחר שבקשותיו נדחו, לא טרח להתייצב.

אין לבוא עמו חשבון על כך שפנה לבית המשפט, הגם שחלק מפניותיו היו צריכות להידחות על הסף. ואולם משנדחו פניותיו לגופן, היה עליו להתייצב אצל הממונה וכן להתייצב אצל הוועדות הרפואיות אליהן הוזמן ולהשלים את ריצוי עונשו. העובדה שהחל מ- 1/9/14 ועד היום לא עלה בידיו להשלים את ריצוי עבודות השרות, מדברת בעד עצמה.

יוער עוד כי במהלך ריצוי עבודות השרות נעצר העותר ע"י המשטרה בחשד למעורבות בעבירת סמים. עם זאת, ענין זה לא היה הטעם להפסקת עבודות השרות. יחד עם זאת לא ניתן להתעלם מעובדה זו.

בנסיבות אלו לא ניתן לומר כי החלטת מפקד המחוז הצפוני של שב"ס לוקה בחוסר סבירות. לעותר ניתנו הזדמנויות רבות לרצות את מאסרו בעבודות שרות והוא לא השכיל לנצלן. וועדה רפואית קבעה כי אין מניעה שהעותר ירצה את מאסרו בעבודות שרות. בנסיבות אלו לא ראיתי כי נפל פגם בהחלטה, לא כל שכן פגם המצדיק את התערבותו של בית המשפט הבוחן את החלטות מפקד המחוז הצפוני של שב"ס והממונה על עבודות השרות, על פי אמות המידה של המשפט המנהלי.