עת"א 5761-06-15 דוידי נ' וועדת השחרורים ואח'

1.לפנינו עתירה כנגד החלטת וועדת השחרורים (להלן: "הוועדה"), מיום 28.5.15, אשר דחתה את בקשת העותר לשחרור על תנאי בתנאי תוכנית רש"א שהוצגה בפניה ובפנינו.

2.העותר, כבן 48, מרצה את מאסרו השני למשך 5 שנים בגין ייבוא סם מסוכן, החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, קשירת קשר לביצוע פשע והסתייעות ברכב לביצוע פשע.

החלטת הוועדה:

1. מקריאת כתב האישום, שכולל 3 נאשמים נוספים, עולה שהעותר הוא הדמות הדומיננטית מבחינת ביצוע העבירה מבין ארבעת הנאשמים.

2.אין לתת משקל יתר לידיעות המודיעיניות שהוצגו לוועדה משום שהן מסתיימות בשנת 2013 והשינוי הנטען ע"י העותר והגורמים הטיפוליים מתייחס למועד מאוחר יותר.

3.הוגשה תכנית שיקום מטעם רש"א הממליצה על שחרורו המוקדם של העותר בתנאים כדלקמן: טיפול פרטני אחת לשבוע, השתתפות בשיעורי דת, טיפול זוגי אחת לשבוע ועבודות אחזקה בישיבה בה הוא אמור ללמוד.

4.לאחר שהוועדה עיינה בכל חווה"ד שהוצגו בפניה, כולל חווה"ד של עו"ס הכלא, הוועדה סבורה כי לא ניתן לאיין את מסוכנותו של העותר. הוועדה הייתה מצפה כי עם שחרורו של העותר על תנאי מהמאסר הראשון לפי תכנית שיקום פרטית, שלפי הדו"ח המסכם העותר נטל בה חלק כנדרש, הוא יימנע מעבירות דומות, אך דומה כי המאסר והטיפול השיקומי שהוענק לו לא השיגו את מטרתם והעותר חזר לסורו, וביתר שאת, כפי שציין בעצמו בדבריו בפני הוועדה, למען בצע כסף וחמדנות.

5.קשה לראות בהתנהגות של העותר, על אף שלא נרשמו לגביו עבירות משמעת לאחרונה וגם הדוחות המודיעיניים אינם מהזמן האחרון, שינוי של ממש המצדיק את שחרורו המוקדם בפעם השנייה.

נימוקי העתירה:

1.ועדת השחרורים לא שקלה נכונה ולא שמה מספיק דגש על מספר פרמטרים מכריעים וכבדי משקל שהיו צריכים להביא אותה להורות על שחרורו של העותר בתנאי תכנית רש"א כדלקמן:

א. תכנית שיקום – מאסרו הנוכחי של העותר כולל תכנית שיקום מקיפה מטעם רש"א, שכוללת השתתפות בטיפול זוגי פעם בשבוע, טיפול פרטני פסיכו סוציאלי, השתתפות בשיעורי דת בישיבה ותעסוקה;