עת"א 54384-07-15

בפני עתירת העותר המבקש לאפשר לאלתר כניסת רופא עצמאי בתחום הפסיכיאטריה לכלא רמון, בו הוא שוהה, כדי לאפשר בדיקת העותר.

אין חולק, כי העותר הינו שפוט ביטחוני המרצה 4 מאסרי עולם בלתי קצובים בגין 4 מעשי רצח ו-20 שנות מאסר מצטבר בגין ניסיון לרצח ועבירות ביטחוניות.

העותר החל לרצות את מאסרו ביום 18.9.03, והחל מיום 21.5.13 הינו מוחזק בהפרדה שהוארכה מעת לעת על ידי בתי המשפט המחוזיים.

העותר פנה אל המשיב במכתב מיום 24.6.15 ובו ביקש להיבדק על ידי פסיכיאטר פרטי מטעמו.

במענה לפנייה זו הודיע המשיב לב"כ העותר, במכתב מיום 16.7.15, כי על העותר להגיש בקשה פרטנית ומנומקת לרבות שם הפסיכיאטר המבוקש ובקשתו תיבחן בהתאם, על פי הנהלים.

העותר בחר שלא להגיש בקשה כאמור והגיש עתירה זו לבית המשפט, כשהוא מבקש לצאת כנגד "החלטת" המשיב מיום 16.7.15.

הדיון בעתירה נקבע בפני להיום.

ביום 2.8.15, הוציא המשיב מסמך פנימי המופנה אל היועמ"ש של משרד המשיב, ובו מפורטת עמדת המשיב לפיה העותר לא נבדק על ידי רופא פסיכיאטר מטעם המשיב ולא ביטא רצון להיבדק וגם לא עלתה אינדיקציה או צורך בכך וכי כאשר התקבלה פניית ב"כ העותר לבדיקה של רופא פסיכיאטר חיצוני נשאל העותר אם מעוניין להיבדק על ידי פסיכיאטר מטעם שב"ס וזה השיב כי אינו זקוק לסיוע נפשי וכי למחרת היום חזר בו מעמדתו ומסר כי מעונין להיבדק על ידי פסיכיאטר חיצוני בלבד.

לפי עמדת קצין אסירים בית כלא רמון, שם מוחזק העותר, לא אושרה כניסת פסיכיאטר על ידי הגורמים המקצועיים מאחר והעותר מסרב להיבדק על ידי פסיכיאטר שב"ס.

העותר ביקש לצאת גם כנגד החלטה זו וטען כי מאחר ואין הוא נותן אמון ברופאי שב"ס עומד הוא על בדיקה על ידי רופא פסיכיאטר פרטי.

דין העתירה להידחות.

ראשית סבורה אני כי העותר לא מיצה את ההליך המינהלי כראוי בכך שלא מילא אחר דרישות המשיב כמפורט במכתבו מיום 16.7.15.

ככל שביקש העותר לאפשר לו בדיקה רפואית על ידי רופא פרטי היה עליו להגיש פניה מפורטת ומנומקת בנדון על מנת שניתן היה להתייחס לבקשתו באופן ראוי.

עמדת המשיב מיום 2.8.15 אינה בבחינת תשובת המשיב לעותר כי אם עמדה המופנית אל הלשכה המשפטית של המשיב, בבחינת עמדה לקראת הדיון בעתירה.