עת"א 52654-01-16 היצחקי נ' מדינת ישראל

1.זוהי עתירה דחופה לביטול החלטתו של המשיב להעביר את העותר מכלא מגידו, בו הוא מוחזק כאסיר, לכלא כרמל.

2.העותר נשפט לתקופה של 9 שנים ו-3 חודשים בגין עבירות אלימות, ומרצה את עונשו מאז 20/05/07.

3.הוועדה המחוזית לניהול אסירים דנה ביום 26/01/16 בבקשת היחידה בה הוא שוהה, להעביר את העותר מכלא מגידו, בעקבות מידע מודיעיני בנוגע להתנהלותו השלילית ועל רקע הטענה כי איננו מתאים להמשיך ולתפקד כאסיר עבודה בכלא מגידו, בו שוהים אסירי עבודה בלבד, והחליטה להעבירו לכלא כרמל.

4.עוד באותו יום הודע לעותר, כי בכוונת המשיב להעבירו לכלא כרמל למחרת היום, כלומר, ביום 27/01/16, לפיכך, הזדרז העותר והגיש עתירה זו יחד עם בקשה לעכב העברתו.

5.בעתירה קובל העותר כנגד ההחלטה להעבירו בבהילות, מבלי ליתן לו זכות טיעון או תשובה. לגופו של עניין, טוען העותר כי אין סיבה המצדיקה העברתו לכלא אחר. העותר מבקש לאפשר לו לסיים ריצוי המאסר עד לתאריך השחרור המנהלי ביום 01/04/16 בכלא מגידו, תחת העברתו ל"כלא ענישה", בכלא כרמל.

6.באת כוח המשיב ביקשה לדחות את העתירה והפנתה להלכות, לפיהן, אין לאסיר זכות קנויה לגבי מקום הכליאה שלו והחלטות מסוג זה נתונות לשיקול דעתו של המשיב. לטענתה, ההחלטה, התקבלה על פי כל הנהלים, והתבססה על המידע המודיעיני (שהוצג לעיוני בהסכמת ב"כ העותר) ועל התנהלותו של העותר, אשר לא התייצב בזמן לעבודה. בשל התנהגות זו ממילא לא יוכל העותר להמשיך ולתפקד כאסיר עבודה ועל כן, אין כל אפשרות להחזיקו בכלא מגידו.

דיון והכרעה:

7.שיבוצו של אסיר במתקן כליאה זה או אחר נתון לשיקול דעתו של המשיב והחלטתו כפופה לביקורתו של בית המשפט, ככל החלטה מנהלית, על פי כללי הביקורת הנהוגים. ככלל, אין בית המשפט מתערב בשיקול דעתה של הרשות המנהלית, אלא אם כן נפל בה פגם המחייב התערבותו או שהיא לוקה באי סבירות או שרירותיות. (ראה רע"ב 1004/12 אבוטבול נ. מדינת ישראל (19/02/12).

"סעיף 12 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971, מקנה לנציב שירות בתי הסוהר סמכות שבשיקול דעת להורות על העברת אסיר פלוני או סוג מסוים של אסירים מבית הסוהר שבו הם מצויים – לבית סוהר אחר. ביסוד הפעלת סמכות זו, שהינה בליבת שיקול הדעת המינהלי-ארגוני של שירות בתי הסוהר, עומדים מגוון רחב של שיקולים, והלכה היא כי ככלל אל לו לבית המשפט להתערב במתחם זה, למעט מקום בו נראה כי בהחלטה נפל פגם מהותי המצדיק את שינויה, כגון אם יש בה פגיעה בזכות יסוד של המבקש, או חוסר סבירות קיצונית (ראו: ע"פ 2410/93 מדינת ישראל נ' רוני לוי, פ"ד מ"ז(3) 802 (1993); רע"ב 829/11 סאלם נ' שירות בתי הסוהר (13.3.2011))". רע"ב 6223/15 בן יששכר נ' מדינת ישראל, (14/01/2016).