עת"א 45624-08-16 קריידן נ' הממונה על עבודות שירות - מפקדת גוש צפון ואח'

עתירת אסיר במסגרתה מבקש העותר לחייב את שב"ס לנמק מדוע נמנעת ממנו האפשרות לבצע את עונש המאסר בפועל שהוטל עליו לרצות בעבודות שירות, בשעות אחר הצהריים.

העותר הורשע על פי הודאתו בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ברכב בהיותו בלתי מורשה לנהיגה ברכב מאותו סוג, נהיגה ללא ביטוח ונהיגה בקלות ראש. בטרם גזירת דינו, נשלח העותר לבחינת התאמתו לריצוי עונשו בעבודות שירות. במסגרת זו לא טען העותר כי הוא יתקשה לבצע את עבודות שירות שלא במסגרת שעות העבודה הרגילות. בחוות דעת הממונה נרשם כי: "הנידון הביע הסכמתו לריצוי מאסר בעבודות שירות והוסברו לו תנאי הריצוי". המלצת הממונה היתה להעסיקו באגודה לשיקום תעסוקתי בחיפה במשך 5 ימים בשבוע , 8.5 שעות עבודה יומיות. בתאריך 5.7.16 נדון העותר לשישה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות ונקבע כי עליו להתייצב לתחילת ריצוי עונשו בתאריך 10.10.16 – וזאת במקום ובתנאים לעיל.

כשבוע לאחר גזר הדין, בתאריך 13.7.16 פנה העותר, באמצעות באת כוחו, לממונה על עבודות השירות, וטען לנסיבות מיוחדות שמצדיקות את שיבוצו בעבודה בשעות אחר הצהריים. נטען, כי העותר סובל מבעיות בריאותיות שונות וכן כי בנו הסובל מאוטיזם זקוק לטיפול מיוחד ורעייתו של העותר, העובדת בשעות היום, אינה מסוגלת להעניק מענה בנדון בשעות הרלוונטיות. בתאריך 18.7.16 נשלחה תגובת הממונה בה צוין כי על פי נהלי שב"ס, על עובד השירות לעבוד כחודש ימים בשעות הבוקר על מנת לבחון את התנהלותו, ולאחר תקופה זו ניתן לבחון בקשות מסוג זה וזאת בשים לב להתאמתו למקום העבודה ובהתאם למגבלותיו. העותר ביקש לקבל את אותם נהלים ונענה כי מדובר ב"נהלים פנימיים". משכך, הוגשה העתירה דנן.

במסגרת העתירה נטען כי נתוני העותר (סובל מסכרת ושאר מחלות), היותו אב לילד בעל צרכים מיוחדים וכן העובדה כי הוא סועד את אמו הנכה, מצדיקה את השמתו במקום עבודה הפועל בשעות אחר הצהריים. נטען, כי החלטת שב"ס לפיה עליו להמתין כחודש ימים בטרם תבחן לגופה בקשתו לשיבוץ בשעות אחר הצהריים אינה סבירה, מה גם שהנוהל אליו הפנה שב"ס כלל לא הוצג.

מנגד, הפנה שב"ס (ר' טיעוניו מתאריך 26.9.16) לנוהל מס' 02-1002 המסדיר את הליך האבחון והמיון של המועמד לעבודות שירות. בסעיף 3.4.5 לנוהל נקבע כך: "עבודה בשעות אחר הצהריים- עובד שירות יועסק במשמרת צהריים או ערב רק לאחר שעבד במשך פרק זמן סביר במשמרת בוקר והוכיח תפקוד חיובי ובהתאם לדרישת מעסיקים, או אם הורה בית משפט אחרת."

בהקשר לנוהל זה טען העותר (ר' תגובה מתאריך 27.9.16), כי פרשנות שב"ס לנוהל אינה סבירה, מה גם שלפי אותו נוהל לבית המשפט סמכות להיעתר לבקשת העותר בהתחשב בנסיבות העניין ובנסיבותיו האישיות.

אין בידי לקבל את העתירה.

אכן, עולה שהעותר מתמודד עם קשיים בריאותיים ועם נסיבות אישיות מורכבות. לעניין קשייו הבריאותיים לא נטען מדוע עבודה בשעות אחר הצהריים תקל עליו (נהפוך הוא, בתגובת שב"ס נטען כי מקומות העבודה הפועלים בשעות אחר הצהריים כרוכים ברובם בפעילות פיזית).

כמו כן, יש להניח כי קיימים עובדי שירות נוספים הנתקלים בקשיים כאלה או אחרים – חלקם מורכבים וקשים לא פחות מאלה של העותר - שנאלצים לבצע התאמות בחייהם כדי שיוכלו לבצע עבודות שירות, ולא – ירצו עונשם מאחורי סורג ובריח. יש לזכור כי מאסר לריצוי בעבודות שירות הינו חלופה לעונש מאסר מאחורי סורג ובריח.