עת"א 4344-05-16 כהן נ' הממונה על עבודות שירות - מפקדת גוש דרום ואח'

לפניי עתירת אסיר נגד החלטת הממונה על עבודות שירות, אשר הורה על הפסקה מנהלית של עבודות השירות אותן ריצה העותר ועל ריצוי יתרת עונשו במאסר במתקן כליאה. זאת לאחר שהעותר נעדר פעמים רבות מעבודות השירות, הוא אינו מבצע כראוי את המשימות שהוטלו עליו וכן הוא נתון במעצר בית בתנאים שאינם מאפשרים את התייצבותו להמשך ביצוע עבודות השירות.

ביום 14.7.2011 הורשע הנאשם על פי הודאתו במסגרת עסקת טיעון (ת"פ (י-ם) 29046-06-11, השופט דב פולוק) בעבירות של הכשלת שוטר, לפי סעיף 275 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק"); מעשה פזיזות או רשלנות, עבירה לפי סעיף 338(א)(1) לחוק; שימוש ברכב ללא רשות, עבירה לפי סעיף 413ג לחוק; נהיגה ללא רישיון נהיגה, עבירה לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה (נוסח חדש), תשכ"א-1961; ונהיגה ללא ביטוח, עבירה לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש), תש"ל-1970. בגין עבירת השבל"ר נגזרו על העותר שישה חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות בבית כפר שאול בירושלים.

העותר התייצב לתחילת הרצוי אולם במהלך הריצוי נעדר העותר ימים רבים ללא אישור. כן הוזהר העותר מספר פעמים על היעדרויותיו ותפקודו הלקוי ואף הועבר למקום עבודה אחר, לבית החולים הרצוג. עקב היעדרויותיו הרבות נערך לעותר שימוע בו ניתנה לו הזדמנות נוספת להשלים את עבודות השירות כנדרש, והוא אף הועבר פעם נוספת לשירות בעמותת "תכלית". עקב טענות אודות תפקודו הלקוי, ביקש מעסיקו של העותר להעבירו למקום אחר. העובד הועבר לריצוי העבודות בבית התמחוי כרמי העיר, שם עבד במשך 19 יום, אך בביקורת שנערכה במקום על ידי המפקח, העותר לא נכח, וכאשר התקשר לעותר לברר מדוע נעדר ממקום עבודתו אף החל העותר לקלל את המפקח. בעקבות זאת זומן העותר לבירור ושימוע אליהם כלל לא התייצב.

ביום 31.1.206 התקבלה החלטה ע"י המשיב 1 (להלן: "הממונה") על הפסקת עבודות השירות של העותר ועל נשיאת יתרת עונשו בבית הסוהר. כנגד החלטה זו עתר העותר לבטלה, בטענה שלא נערך לו שימוע כנדרש (עת"א 16499-02-16). ביהמ"ש זה (השופטת שירלי רנר) קיבל את טענת העותר והורה על ביטול ההחלטה שהתקבלה על הפסקה מנהלית של עבודות השירות ועל קבלת החלטה מחודשת לאחר עריכת שימוע.

ביום 28.3.2016 נערך שימוע נוסף לעותר בו נכחו העותר ובא כוחו. לאחר השימוע התקבלה החלטה מחודשת בידי הממונה, לפיה לא יחודשו עבודות השירות וכי על העותר לרצות את יתרת עונשו בבית הסוהר. על החלטה זו מוגשת העתירה דנן.

בין לבין נעצר העותר עקב חשד לביצוע עבירה של נהיגה בפסילה, וביום 16.2.2016 קבע כב' השופט נאיל מהנא כי העותר ישהה בגין כך בתנאי מעצר בית מלא. ערר שהוגש על החלטה זו נדחה בידי השופט רפאל יעקבי בבית משפט זה בעמ"ת 41665-02-16 (להלן: "ההחלטה בערר").

טענות הצדדים

לטענת בא כוח העותר, בשימוע שנערך לעותר לא הוצגו בפני הממונה מחדלי המעסיקים בדבר אי רישומם של ימי מחלה שאושרו, ובכך לא הובאו בחשבון נכונה הימים בהם היה נעדר כדין. כן טוען העותר כי מאמצים כבירים נעשו מצדו על מנת להשלים את עבודות השירות כנדרש ועל כן יש להתחשב במאמצים אלו ולתת העדפה למתן הזדמנות להשלמת השירות על פני שליחתו מאחורי סורג ובריח. באשר לטענות בדבר מעצר הבית בו שרוי העותר, מה שאינו מאפשר לו לבצע את עבודות השירות, מפנה העותר להחלטה בערר בה נקבע כי אם יחול שינוי בנושא עבודות השירות ניתן לשקול שחרור ממעצר בית לצורך ביצוע עבודות השירות במסגרת בקשה לעיון חוזר.

לטענת בא כוח המשיבה, אין לתת לעותר הזדמנות נוספת לחזור לעבודות שרות. לטענתו, אין מסמכים רפואיים כלשהם אשר יעידו על היעדרות מוצדקת מצד העורר, וגם אם ישנם כאלה היה על העותר לעמוד למול מפקחיו בזמן אמת ולהציג את האישורים הרלוונטיים, ולא להיעדר ללא כל הודעה. בנוסף טוענת המשיבה כי תפקודו הלקוי של העותר חזר ונשנה, כך בין היתר הירדמות במקום העבודה, התפרצות כנגד המעסיק ודיבור מול עובדים אחרים בצורה מאיימת ומשפילה. גם באשר להיעדרויות העותר, אין מדובר במעידה ראשונה, וניתנו לעותר הזדמנויות רבות, נערכו לו שיחות בירור ושימועים והעורר לא השכיל להיטיב את דרכו ולבצע את העבודות כנדרש.