עבאס(אסיר) נ' הממונה על עבודות שירות - מפקדת גוש צפון ואח'

הרקע לעתירה וטענות הצדדים: 

בפני עתירת אסיר, במסגרתה מבקש העותר להורות על ביטול החלטת המשיב, המורה על הפסקה מנהלית של עבודות השירות שנגזרו על העותר וריצוי יתרת תקופת המאסר שנותרה לריצוי במתקן כליאה.

ביום 11.2.16 נגזרו על העותר, בין היתר, 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות החל מיום 25.7.16, זאת בגין עבירות תעבורה (נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, נהיגה ללא ביטוח ונהיגה כשרישיון הרכב פקע פחות מ-4 חודשים). בשל פטירת בן משפחה, העותר התייצב לתחילת ריצוי עבודות השירות ביום 28.7.16 ונערכה לו שיחת בירור על כך. כמו כן, כאשר התייצב לריצוי עבודות השירות בעמותת "יד עזר לחבר" לא נקלט כי לא הייתה לו תעודת זהות. הוא נדרש להתייצב עם תעודת זהות ובסופו של דבר התייצב ביום 15.8.16, נערכה לו שיחת בירור נוספת והוא החל לעבוד. לעותר נערכו שיחות בירור נוספות לאחר שלא נכח במקום בבדיקת פתע של המפקח ובשל איחורים למקום העבודה. הוא הועבר למקום עבודה אחר וגם שם נערכה לו שיחת בירור עקב היעדרותו מהעבודה. שוב הועבר למקום עבודה אחר. שיחת בירור נוספת נערכה לעותר לאחר שלא עבר בדיקה רפואית שהתבקש לעבור לצורך עבודה במטבח. שוב הועבר העותר למקום עבודה אחר ושוב נערך לו בירור נוסף עקב היעדרויות. בסיום הבירור שנערך ביום 19.12.16 הוחלט לזמנו לשימוע. ביום 15.2.17 נערך לעותר שימוע. העותר טען כי היעדרויותיו נובעות מבעיה רפואית ומכאבים עזים ברגלו כאשר הוא נחשף לקור, זאת עקב פלטינה שהושתלה ברגלו עקב שבר ישן. עורך השימוע המליץ לבצע הפסקה מנהלית של עבודות השירות, זאת בשל היעדרויות רבות למרות שיחות בירור רבות שנערכו לעותר וכן מאחר שבעת קליטתו לעבודות השירות לא ציין מגבלה רפואית המונעת ביצוע עבודות השירות בימי החורף. מפקד המחוז קיבל את המלצת עורך השימוע והורה על הפסקה מנהלית וסיום ריצוי העונש בבית סוהר. מכאן העתירה.

העותר טוען כי המשיב שגה בכך שלא בדק את טענתו של העותר כי הינו סובל מכאבים עזים בשל פלטינה שהושתלה בקרסולו וגורמת לכאבים בתקופת החורף. נטען כי בטרם החלטה היה על המשיב לערוך לעותר בדיקה רפואית או לכל הפחות להיוועץ ברופא. נטען כי לא נשקלו כל השיקולים הרלוונטיים ולא נערך הבירור הנחוץ וההחלטה התקבלה על סמך מידע חלקי ולכן איננה סבירה. נטען כי בעת ראיון ההתאמה לעבודות השירות הציג העותר את כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים שהממונה ביקש ולא ניתן לטעון שהסתיר מהממונה מידע כלשהו. כן נטען כי אף בהנחה שהממונה לא היה ער למצבו הבריאותי של העותר, לא היה מקום להתעלם מטענתו זו של העותר ולא לתת לה שום משקל. נטען כי מצבו הבריאותי מהווה שיקול רלוונטי להחלטת הממונה והיה על הממונה לשקול את הכאבים מהם סובל העותר בימי קור ולבחון אפשרות שילובו בעבודות שירות בתפקיד אחר או לדחות את המשך ריצוי עבודות השירות לאחר סיום תקופת הקור. נטען כי המשיב לא נתן משקל ראוי לנסיבותיו האישיות של העותר בהיותו מפרנס יחיד, לא התחשב במצב בריאותו הלקוי ולא התחשב בכך שהעותר עושה כמיטב יכולתו להשלים את תקופת עבודות השירות ובניסיונות השיקום של העותר. נטען כי האיחורים של העותר היו איחורים מינוריים של מספר דקות וכי היעדרויותיו נבעו בעיקרן ממוגבלותו הפיזית. כן נטען כי על הממונה למצות את מלוא האפשרויות העומדות לרשותו ולנקוט במירב המאמצים כדי למצוא לנאשם עבודת שירות ההולמת את מגבלותיו הרפואיות.

המשיב טוען כי העותר נמצא כעת במעצר בית בנוגע לכתב אישום אחר ואין לו יכולת לטעון כנגד התנהלות הממונה. נטען כי העותר לא טען דבר לגבי בעיה רפואית כאשר נבדקה התאמתו לעבודות השירות ולכן נמצא מתאים לריצוי עבודות השירות. נטען כי העותר לא התייצב בזמן לריצוי עבודות השירות שהיה אמור להתחיל לרצותן בקיץ ב- 25.7.16. הוא התייצב רק ב- 14.8.16, זומן לשיחת בירור, במהלכה טען שקרוב משפחה שלו נפטר ולכן לא התייצב. הוא הוזהר והחל עבודתו. באותה שיחת בירור לא הציג מסמך לגבי פטירתו של קרוב המשפחה. בחודשים אוגוסט עד דצמבר נעדר מעבודתו ימים רבים ולא רק בחודשי החורף. נערכו לו מספר רב של שיחות בירור בהן לא טען דבר על מצבו הבריאותי. הוא עבד במספר מקומות עבודה שלא הסכימו להמשיך ולהחזיקו לאור התנהגותו והיעדרויותיו. רק במועד השימוע בתאריך 15.2.17 טען בפעם הראשונה שיש לו פלטינה ברגל והוא לא יכול לעבוד בחורף כאשר קר. לאור התנהלותו הומלץ על הפסקת עבודות השירות. נטען כי העותר לא השכיל לנצל את ההזדמנויות שניתנו לו וזלזל בביהמ"ש ובממונה ולכן מפקד המחוז החליט על הפסקה מנהלית של עבודות השירות. נטען כי לא ניתן למקד את הטיעון במצבו הרפואי של העותר ולהטיל את האשמה על הממונה שלא בדק רפואית האם הטענה לעניין הפלטינה ברגל נכונה או לא, זאת לאור התנהלותו של העותר במהלך כל ריצוי עבודות השירות. נטען כי ההחלטה סבירה. כן נטען כי ריצה רק 38 ימים מתוך שישה חודשים.

דיון והכרעה:

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת המסמכים שהוצגו לעיוני הגעתי למסקנה כי יש לדחות את העתירה.

מהנתונים שהוצגו בפני עולה כי העותר נעדר רבות מעבודות השירות וזאת ללא הצדקה מספקת. לעותר נערכו שיחות בירור רבות וניתנו לו הזדמנויות רבות להשלים את עבודות השירות. אף החליפו לו את מקומות העבודה וניסו להתחשב במצבו ובבעיותיו האישיות. למרות כל זאת, העותר לא טרח להשלים את עבודות השירות והמשיך להתנהל בצורה לקויה, לאחר ולהיעדר מעבודות השירות. על כן, לא מצאתי כי בהתנהלות המשיב או בהחלטת המשיב נפל פגם או חוסר סבירות המצדיקים התערבות. למרות שניתנו לעותר מספר הזדמנויות לרצות את יתרת עונשו בדרך של עבודות שירות, הוא לא השכיל לנצל הזדמנויות אלה ולא טרח להתייצב לעבודות השירות באופן סדיר. על כן, לא ניתן לקבוע בנסיבות העניין כי החלטת המשיב הינה בלתי סבירה.

ככל הנראה, העותר לא הביא לידיעת הממונה את טענתו כי הוא סובל מכאבים בימי הקור בשל פלטינה שהושתלה ברגלו, לא בעת בדיקת התאמתו לביצוע עבודות השירות וגם לא במהלך שיחות הבירור הרבות שנערכו לו, חלקן במהלך החורף. לאור התנהלות זו של העותר, ומאחר שהתנהלותו בביצוע עבודות השירות הייתה לקויה גם בחודשי הקיץ והסתיו, לא מצאתי כי יש לקבל טענות העותר בדבר אי סבירות ההחלטה להורות על הפסקה מנהלית של עבודות השירות, למרות שהעותר טען כי הוא סובל מכאבים שמקשים עליו לבצע את עבודות השירות במהלך החורף.

על כן, לא מצאתי כי ההחלטה הינה בלתי סבירה או כי יש מקום להתערב בה. נראה כי העותר לא הפנים את משמעות עונש המאסר שנגזר עליו, אשר רק לפנים משורת הדין אינו מרוצה במתקן כליאה.