עת"א 40574-11-16 הייב(אסיר) נ' הממונה על עבודות שירות - מפקדת גוש צפון

בפני עתירה "כנגד החלטת שב"ס (הממונה על עבודות השירות) להפקעת עבודות השירות של העותר".

נימוקי הבקשה :

1.העותר מרצה עונש מאסר בדרך של עבודות שירות שנגזר עליו בת.פ. XXX נותר לו לרצות 20 יום.

2.ביום 4/11/16 הורשע העותר בתיק נוסף – 1156/11/16 (עבירות תעבורה) ונגזר עליו עונש מאסר של 45 יום, בנוסף לעונשים אחרים אותם הוא מרצה.

3. נציג שב"ס הגיע אל העותר וביקש ממנו לחתום על הסכמה לריצוי המאסר שנגזר כמאסר בפועל במקום בעבודות שירות, וטען כי יתרת ימי המאסר שלו הינה 39 יום.

4.העותר ניסה להסביר כי נותרו לו רק 20 יום לריצוי וביקש שייערך לו שימוע.

5.עורך דינו של העותר לא היה מודע לכך שנגזר עליו עונש מאסר נוסף לריצוי בעבודות שירות. לו ידע, היה מבקש שהעונשים יהיו חופפים.

כתב התשובה :

*המשיבה טוענת כי יש להורות על מחיקת העתירה.

*ביום 14/1/16 נגזר דינו של העותר לעונש מאסר של 3.5 חודשים לריצוי בעבודות שירות החל מיום 5/6/16. בפועל החל העותר לרצות את עונשו ביום 15/6/16.

*ביום 7/11/16 נדון העותר בתיק אחר (1156/11/16) לעונש מאסר של 45 יום שירוצה בפועל החל מיום 3/11/16. על כן, נערכה הפסקה שיפוטית של עבודות השירות, בהתאם להוראות סעיף 51י' לחוק העונשין, התשל"ז – 1977. על פי הוראות החוק, העונשים ירוצו במצטבר בזה אחר זה.

*ככל שביקש העותר לחלוק על גזר הדין היה עליו להגיש ערעור על גזר הדין.

דיון :

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, אני סבור שדין העתירה להידחות, שכן איין מדובר בעתירה מנהלית נגד החלטתו של הממונה על עבודות השירות. מדובר בהחלטה שיפוטית שהדרך לתקוף אותה איננה באמצעות עתירה מנהלית.