עת"א 40125-04-16 בן משה נ' שירות בתי הסוהר

1.החלטה זו באה בעקבות שני דיונים שהתקיימו באשר לתנאי החזקתו של העותר בתא יחד עם אחיו באגף ההפרדה של כלא איילון.

הדיונים התקיימו לאחר החלטת ביהמ"ש העליון ברע"ב 5326/16 לפיה הוחזר הדיון לבימ"ש זה על מנת שידון בתנאי מעצרו הספציפיים של העותר באגף ההפרדה, כמו העדר חלון בתא כך שהאוויר היחיד שמגיע אליו מקורו במזגן שנמצא במסדרון והעדר אסלה בשירותים בתא, תנאים שפוגעים בבריאותו של העותר כמתואר בחווה"ד של ד"ר קוריצקי וד"ר זולדן.

העותר מבקש להחזיר אותו למר"ש שם שהה בעבר, או להעבירו למתקן כליאה אחר כדי שתנאי מעצרו יהיו דומים לתנאים בהם היה במר"ש.

2.המשיב מתנגד להחזרתו של העותר למר"ש או להעברתו למתקן כליאה אחר ובכתב התשובה מיום 16/6/16 טען, בהסתמך על החלטתו של כב' השופט סולברג, שדחה את בקשת העותר לשחררו מהמעצר בשל מצבו הרפואי, כי לעותר לא נשקפת סכנת חיים מיידית אלא מצבו הרפואי קיים מזה מספר שנים ולא מנע ממנו לעבור עבירות.

כב' השופט סולברג קבע באשר למקום החזקתו של העותר שמעצרו בכלא איילון מספק לו מסגרת רפואית מקצועית שנועדה לטפל בצרכים רפואיים דחופים.

3.במהלך הדיונים בפני טען ב"כ העותר, לאחר שעיין בגיליונות הרפואיים של העותר, כי אין כל ראיה לטענת רופא שב"ס שהעותר לא לוקח את כדורי הקפרא שניתנים לו מאחר ואין סימן להימצאות החומר הפעיל בכדורים בבדיקות דם שנערכו לעותר שכן ממצא כזה לא אמור להימצא בבדיקות הדם ויש לקבל את טענת העותר שהוא נוטל את הכדורים כסדרם, גם ללא נוכחות חובש או סוהר.

ב"כ העותר הפנה להחלטות כב' השופט רוזן, שדן במשפטו של העותר, לפיהן שב"ס מסכן את בריאותו של העותר ולא מקיים החלטות שיפוטיות.

4.לטענת ב"כ העותר, שב"ס אדיש למצוקתו של העותר ומתעלם מחוות דעתו של ד"ר וולדן לפיה אם לא חודר אוויר טבעי לתא הדבר מגביר את פרכוסיו של העותר, מהם סבל לטענתו ולטענת אחיו מבלי שזכו לטיפול מיידי.

5.ב"כ העותר הציג בפני השתלשלות האירועים מההיבט הרפואי מאז מעצרו של העותר לפיו העותר סובל מהתקפי פרכוסים בתדירות גבוהה ושיתוק ביד ימין, יש צורך בתנאים שיבטיחו הזרמת אוויר לתא ושולש המינון של תרופת הקפרא, תרופה מצילת חיים, כדי שיתמודד עם ההתקפים מהם הוא סובל, שגרמו לאיבוד הכרה.

6.לטענת ב"כ העותר, העותר משתף פעולה עם הטיפול הרפואי, לרבות מסירת בדיקות דם, וחלק מההתקפים הסתיימו באיבוד הכרתו של העותר, שלא זכה לטיפול ע"י הסוהרים או החובש והוא לא פונה לחדר מיון. לטענתו, מצבו הרפואי של העותר הדרדר מתחילת מעצרו ועד לקיום הדיונים בפניי.

7.לאחר שקיבל את הגיליונות הרפואיים של העותר טען ב"כ העותר שעולה מהם ששלוש פעמים איבד העותר את הכרתו ובבדיקתו ע"י ד"ר טייטלר מטעם שב"ס הוא קבע שביום 18/7/16 העותר פיתח פרכוס עם אובדן הכרה.