עת"א 34994-06-15 היועץ המשפטי לממשלה נ' וועדת השחרורים ואח'

המשיב מרצה 9.5 שנות מאסר בגין הריגת המנוח בדקירת סכין על רקע ויכוח בדבר זכות בעלות בפלאפון ובגין שיבוש מהלכי משפט בנסיבות המתוארות בגזה"ד בתפ"ח 1007/09 (בימ"ש מחוזי ת"א) שצורף כנספח ב' לעתירה.

ביום 10/6/15 החליטה המשיבה 1 (להלן: "הוועדה") לשחרר את המשיב על תנאי בתנאי תכנית רש"א, בתנאים הקבועים בסעיף 13 לחוק שחרור על תנאי ממאסר תשס"א 2001, בתנאי מעצר בית לילי ובתנאים נוספים שמנויים בסיפא החלטתה.

החלטה זו היא נושא העתירה שבפנינו.

החלטת הוועדה נושא העתירה

1. שלטונות שב"ס טעו כאשר בקליטת המשיב הוא לא הופנה ללימודי קרוא וכתוב, דבר שמנע ממנו להתקדם משמעותית בקבוצות בהן נחוצה ידיעת קרוא וכתוב.

2. השיחות שערכו למשיב עם העו"ס שינו את תודעתו ביחס לצורך להגביל ולהימנע משימוש באלימות.

    

    

3. בדוחות הסוציאליים, בחוו"ד של עיריית בת ים ובמזכר שנערך ע"י יועצת מחוזית של רש"א יש התרשמות חיובית מהמשיב וצוין בהם שהוא זקוק להתערבות טיפולית כדי לשנות את אורח חייו ודפוסיו הבעייתיים שגרמו להתנהגות האימפולסיבית והעבריינית. המשיב לא מעוניין לחזור למקום מגוריו בגלל הקושי להתמודד עם סביבתו האלימה וחסרת הגבולות.

4. המשיב יצא ל – 14 חופשות עד שאחיו נרצח באמצע שנת 2014.

   המדעים החסויים לא מלמדים על אפשרות שהמשיב יתחבר לחברה עבריינית ויסכן את הציבור והסולחה בין המשפחות שנערכה לאחר רצח אחיו מפיגה את החשש מפגיעה במשיב עם שחרורו המוקדם ואת החשש להתלקחות של אירועים אלימים בין המשפחות.