עת"א 31879-04-16 אבו ערער נ' שרות בתי הסוהר

1.העותר נדון למאסר של 5 שנים, בגין הרשעתו בשתי עבירות אינוס שביצע במי הייתה אשתו, לה היה נשוי 3 חודשים.

נושא מאסרו מ- 16.2.2014. תום מאסרו 15.2.2019. מסווג קטגוריה א'. זהו מאסרו הראשון.

2.עניינה של העתירה שינוי קטגוריה ושילובו של העותר בסבב חופשות.

3.נטען כי התנהגותו של העותר ללא רבב, הודה במיוחס לו, שילם לנפגעת העבירה את מלוא הפיצוי (200,000 ₪) ולוקח אחריות מלאה על העבירה.

ב"כ העותר תומך בקשתו בחוות דעת מב"ן שהעריכה מסוכנותו של העותר כנמוכה והמליצה על שינוי הקטגוריה ושילובו בסבב חופשות.

נטען, כי ביוני 2015 שולב העותר ביוזמתו בטיפול שיימשך שנה וחצי. עד כה סיים 12 חודשי טיפול. התנהגותו חיובית ולא ברורה עמדת ועדת אלמ"ב המתנגדת לשינוי הקטגוריה והוצאתו לחופשה.

באשר לטענת משטרת ישראל הטוענת לקיומו של סכסוך בין המשפחות, נטען כי בינואר 2015 נחתם הסכם סולחה. (הוצג הסכם סולחה מתאריך 5.1.2015.

4.המשיב מתנגד לקבלת העתירה וסומך התנגדותו על המלצה שלילית של ועדת אלמ"ב, היעדר המלצה של גורמי טיפול והתנגדות משטרת ישראל.

5.נטען כי ועדת אלמ"ב דנה בעניינו של העותר ב- 3.4.2016 ולא המליצה על הוצאתו לחופשות. על פי הערכתה טרם הופחתה מסוכנותו של העותר. העותר תואר כבעל קווי אישיות מורכבים, מאופיין בחשדנות גבוהה, דימוי עצמי נמוך "...מפגין נוקשות מחשבתית ונראה כי בבסיס עמדותיו קיימות עמדות פטריאכליות מגדריות ותרבותיות.. משליך את האחריות לביצוע העבירה על התנהגותה של אשתו ומשכך מפחית מחומרת מעשיו ובמידת מה נותן לגיטימציה להתנהגותו הנובעת מנקמה ." העותר נמצא בראשיתו של הליך טיפולי וטרם הפנים את האחריות למעשיו.

6.גורמי הטיפול לא המליצו על הוצאתו לחופשה כי "...נמצא בראשיתו של תהליך בחינה והעמקה של דפוסיו האלימים והמניעים שלהם".

7.משטרת ישראל מתנגדת להוצאת העותר לחופשה נוכח קיומו של מידע אודות סכסוך משפחתי אשר הסלים לכדי אלימות פיזית בין העותר למשפחת נפגעת העבירה.