עת"א 31807-12-16 מדינת ישראל נ' מוגרבי

1.המשיב עצור עד תום ההליכים בקשר לתפ"ח 42407-02-16 (ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע) שבו מיוחס לו ולנאשם נוסף עבירה של קשר לסיוע לאויב במלחמה והמבקשת עותרת להמשיך את החזקתו בהפרדת יחיד למשך 6 חודשים החל מיום 17/1/17.

2.לטענת המבקשת, שנתמכת בחוות דעת שב"כ ושב"ס ובמידעים שהוצגו בפניי, החזקת המשיב בהפרדה נחוצה לשמירה על ביטחון המדינה וביטחון בית הסוהר ולמניעת עבירת אלימות, שכן המשיב משתייך לחמאס, היה מעורב בירי מתוך הכלא והעביר מסרים (אשגרים) לביצוע פיגועים.

3.לבקשה צורפו החלטת ועדת ההפרדות הממליצה על המשך החזקת המשיב בהפרדה, למרות התנגדותו, אישור רופא לפיו אין מניעה רפואית להחזיק את המשיב בהפרדה וחוו"ד עו"ס לפיה אין מניעה סוציאלית להחזקתו בהפרדה.

4.עמדת המבקשת מסתמכת, כאמור, על חוות דעת שב"כ ועל חוות דעת שב"ס שתומכת בה לפיה בטרם סיים לרצות את מאסרו היה מעורב בהעברת מסרים ממנו ומאסיר נוסף לפעילים בשטח, באמצעות בני משפחתם והחשד, שאומת במהלך החקירה, העלה קיום תשתית, שהמשיב עמד בראש הזרוע הירושלמית שלה, שתכננה פעילות של הנעת פיגוע ירי וחטיפה בירושלים בהכוונת אסירים ביטחוניים.

כמו כן נתמכת עמדת המבקשת במידעים חסויים של שב"ס, שהוצגו בפני, לפיהם המשיב היה מעורב באירועים שליליים והתנהג התנהגות שלילית במהלך השנים 2014-2016.

5.ב"כ המשיב טענה שיש לדחות את הבקשה שכן היא לא נתמכה בחוו"ד מב"ן, שנחוצה במקרה זה לאור מצבו הנפשי של המשיב, שביצע ניסיון אובדני, ולאור היותו חולה סוכרת מטופל באינסולין, כפי שעולה מהמסמכים הרפואיים שהוצגו בפני.

6.ב"כ המשיב טענה כי בקשת ההפרדה מבוססת על כתב האישום בגינו עצור המשיב אך שותפיו הנטענים של המשיב למעשים לא נמצאים בהפרדה, למרות שחלקם גדול יותר.

לטענתה, המידעים מתייחסים לאירועים שקרו לפני שנה ואינם מוסיפים לאירועים נושא כתב האישום.

7.ב"כ המבקשת טענה, בהתבסס על המסמכים הרפואיים, שניסיון הפגיעה העצמית של המשיב נעשה על מנת שיזכה ברווחים אישיים ואינו יכול לשמש ראיה למצבו הנפשי. לטענתה, מחוו"ד שב"כ עולה שהמשיב ניצל ביקורים של אסירים אחרים וניסה לפגוע בחיי אדם מחוץ לכלא.