מנשירוב נ' ועדת השחרורים ואח'

1.העותר שוחרר על תנאי ביום 16/5/12 ממאסר למשך עשרים ושתים שנים וארבעה חודשים שריצה בגין שוד, הריגה, עבירות אלימות, עבירות רכוש, עבירות סמים ועבירות נוספות נושא 11 תיקים פליליים כמפורט בסעיף 1(א) לכתב התגובה ובנספחים ב1-ב8 שצורפו אליו.

2.ביום 6/8/15 החליטה המשיבה 1 (להלן: "הוועדה") להפקיע שנתיים מתוך תקופת הרישיון ויתרת תקופת התנאי תיקבע לפי סעיף 21(ב) לחוק שחרור על תנאי ממאסר, תשנ"א-2001 (להלן: "החוק").

3.ההליכים בפני הוועדה

א.ביום 29/5/13 דחתה הוועדה את בקשת המשיב להפקיע את רישיון האסיר של העותר ודחתה את הדיון על מנת לקבל תוכנית שיקומית של מרכז "התחלה חדשה" (להלן: "המרכז") במקום תוכנית רש"א שבה שוחרר העותר על תנאי.

ב.ביום 17/6/13 החליטה הוועדה להחליף את תוכנית רש"א בתוכנית המרכז, לא האריכה את תקופת הרישיון וקבעה שהמרכז יגיש דו"ח תקופתי לישיבות מעקב כל 3 חודשים.

ג.ביום 10/3/14 ביקש המשיב להפקיע את רישיון האסיר של העותר בהסתמך על דיווח המרכז מיום 19/1/15 לפיו העותר הודה בשימוש בסמים והחל מיום 22/1/15 היה באשפוזית "הדרך" במשך 3 שבועות לצורך גמילה מסמים; על שני תיקי חקירה שנפתחו נגד העותר בגין החזקת סמים לשימוש עצמי ושלא לשימוש עצמי ועל מידעים חסויים שהוצגו בפני הוועדה ובפנינו.

ד.ביום 16/5/15, לאחר מספר דחיות של הדיונים, החליטה הוועדה להפקיע שנתיים מתוך תקופת הרישיון של העותר.

נימוקי החלטת הוועדה

1.אין חולק שהעותר שב להשתמש בהרואין ולמרות שהחשש מפני חזרתו להשתמש בסמים עלה עוד בישיבות המעקב ופתיחת תיק בגין שימוש בסמים בחודש נובמבר 2013, שנסגר מחוסר עניין לציבור, הוא לא נרתע מלחזור להשתמש בסמים ולאור המידעים לא ניתן לקבל את טענת העותר שהתמכרותו החוזרת לשימוש בסמים לא הביאה למעורבות פלילית נוספת.