עת"א 28706-04-16 ניסימוב(אסיר) נ' שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר - זימונים ואח'

העותר נדון לתקופת מאסר של שנתיים, 11 חודשים ו- 27 ימים בגין התפרצות, גניבה, הפעלת מאסר על תנאי וביטול שחרור מוקדם וזאת מיום 14.2.15, זהו מאסרו השביעי והוא מסווג לקטגוריה א' משטרה.

העותר מלין על חישוב תקופת מאסרו.

להלן השתלשלות העניינים:

1. העותר נעצר ביום 14.2.15 וביום 18.2.15 הוגש כנגדו כתב אישום (ת.פ. 42925-02-15) מושא מאסרו זה ולצדו בקשה למעצרו עד תום ההליכים המשפטיים.

2. ביום 28.4.15 הורה בית משפט קמא על מעצרו של העותר עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.

3. ביום 24.11.15 נגזר דינו של העותר בתיק זה ל – 36 חודשי מאסר בפועל מיום מעצרו – 14.2.15.

4. ביום 22.3.16 התקיים דיון בערעורו של העותר בפני הרכב בראשות כבוד הנשיא טל (ע.פ. 13425-01-16) , הופחתו 4 חודשי מאסר ונקבע כי 32 חודשי המאסר שירצה ירוצו מיום 14.2.15.

   המשיב קבע כי על פי חוק סדר נשיאת מאסרים שחרורו המלא של העותר יהיה ביום 6.2.18 וזאת בשל 116 ימי הפקעת שחרור מוקדם , ולמען הסדר הטוב – חישוב המאסר נעשה למשך 32 חודשים מיום 14.2.15 בתוספת 116 ימי מאסר בגין הפקעת שחרור מוקדם.

   לטענת העותר המצב המשפטי שונה ולהלן השתלשלותו:

   1. ביום 12.8.13 השתחרר העותר שחרור מוקדם ממאסר אשר יקרא להלן "המאסר הראשון".