עת"א 24619-02-15 ש' נ' שירות בתי הסוהר

העותר נדון ל-9 חודשי מאסר לאחר שהורשע בביצועה של עבירת איומים וכן הופעל כנגדו מאסר על תנאי והוא מרצה עונשו מיום 1.12.14.

זהו מאסרו השני של העותר המסווג לקטגוריה ב2.

העותר מלין על אי שילובו בסבב חופשות.

לטענת בא כוחו, חרף תפקודו המופתי של העותר וחרף העובדה כי לא נרשמו לחובתו כל עבירות משמעת, מסרב המשיב להוציאו לחופשה.

בכתב התשובה נטען כי העותר היה בקשר עם שירות המבחן טרם ריצוי המאסר ועל פי המלצת שירות המבחן, הוא זקוק לטיפול באלימות להפחתת המסוכנות למעורבות חוזרת בעבירות אלימות.

עוד נטען כי על פי התרשמות גורמי הטיפול, העותר מציג פסאדה חיובית ומתפקדת ומטשטש קווי התנהגות שליליים והתנהלות אלימה, מוסר מידע חלקי ומעורפל אודות אופן ניהול חייו ומצמצם מאחריותו לביצוע העבירה, כמו גם קיים קושי בוויסות כעסים.

העותר רואיין ונמצא מתאים לקבוצה טיפולית של אלימות כללית וגורמי הטיפול סבורים כי לאור התנהלותו של העותר בדפוסים אלימים לאורך חייו וטשטוש הבעייתיות בהתנהלותו, אין להוציאו לחופשה עד להשתלבותו בטיפול והתרמותו ממנו נוכח סיכון למעורבות חוזרת בהתנהלות אלימה.

עוד צוין בכתב התשובה כי כנגד העותר קיים תיק פתוח בגין עבירת מין (בעילה שלא בהסכמה חופשית) אשר נמצא בפרקליטות.

משכך, בהיותו של העותר חשוד בביצוע עבירות מין ובלא חוות דעת מב"ן, אשר ניתן לקבלה רק לאחר סיום הטיפול בתיק על ידי הפרקליטות, לא ניתן לאיין המסוכנות הלכאורית הנובעת מן העותר.