עת"א 12456-12-14 אוחיון(אסיר) נ' משטרת ישראל/שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר ואח'
|
עת"א בית המשפט המחוזי כבית-משפט לעניינים מנהליים |
12456-12-14
25.1.2015 |
|
בפני השופטת: מיכל ברנט |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
העותר: שלומי אוחיון (אסיר) |
המשיבים: 1. משטרת ישראל/שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר 2. מדינת ישראל |
| החלטה | |
העותר מרצה עונש מאסר בן 12 שנים לאחר שהורשע בעבירות ניסיון לרצח, החזקת נשק שלא כדין, חבלה בכוונה מחמירה, תקיפה בתנאים מחמירים, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, קשירת קשר לפשע, וזאת החל מיום 3.7.08, והוא מסווג לקטגוריה ב-1.
טיעוני הצדדים
העותר מלין על החלטת המשיב שלא לשלבו בסבב חופשות, אף שהקטגוריה בעניינו שונתה (ביום 7.5.14) ואף שהשתתף בקבוצה טיפולית וגורמי הטיפול אינם מתנגדים עוד לחופשותיו.
לטענת ב"כ העותר, המידע בעניינו של העותר ישן, ומתייחס לסכסוך עם בני משפחת הקרבן. דא עקא, שאחיו של העותר, שריצה עונש מאסר בגין עבירות דומות כלפי אותו קרבן (שנמצא כרגע - כך לטענתו - בכלא), כבר שוחרר על ידי ועדת השחרורים לפני כשנתיים, ונמצא בסמוך לבית משפחת הקרבן, מבלי שאירע דבר. מכאן שהמסוכנות לשלומו של העותר או לשלומם של אחרים נסתרת, וממילא ניתן לקבוע תנאים מגבילים ובהם הרחקת העותר ממשפחת הקרבן.
ב"כ המשיב טענה כי המידע המודיעיני בעניינו של העותר הינו רציף ועקבי, והעובדה שגורמי הטיפול אינם מתנגדים לחופשותיו של העותר אינה מעלה ואינה מורידה מעמדתם של גורמי המודיעין ומההחלטה שנתקבלה בסופו של יום על ידי המשיב.
דיון והכרעה
בהתאם לפקודת הנציבות 04.40.00 "חופשות אסירים", לא יקבל הגורם המוסמך בשב"ס החלטה בדבר חופשותיו של אסיר, בטרם יקבל התייחסות מטעם הגורמים הרלבנטיים בשב"ס ביחס למידת המסוכנות הנשקפת מהאסיר לציבור בעת חופשתו ולסיכוי שהאסיר לא יתייצב לריצוי יתרת מאסרו בתום החופשה; חוות דעת מנהל אגף וקצין מודיעין לעניין תפקוד האסיר בבית הסוהר; חוות דעת עובד סוציאלי; בנוסף, במקרה דנן, לאור סיווגו של העותר לקטגוריה ב-1, נדרש אף אישור משטרת ישראל (אמ"ן קמב"ס) לכל חופשה וחופשה.
לפיכך, לא די בכך שהעותר השתתף בהליך טיפולי ולעובדה כי גורמי הטיפול אינם מתנגדים לחופשותיו.
"הלכה מושרשת היא, כי "ההחלטה על יציאתו של אסיר לחופשה... נמצאת בשיקול דעתם של הגורמים המוסמכים לכך בשירות בתי הסוהר", כאשר תפקידו של בית המשפט הוא לבחון את חוקיותה של ההחלטה ואת סבירות הפעלת שיקול הדעת, בעניינו של האסיר. במילים אחרות, על בית המשפט לבחון "האם שקלו הגורמים המוסמכים את מלוא השיקולים הצריכים לעניין והאם איזנו ביניהם כראוי – ואין הוא רשאי להחליף את שיקול הדעת המקצועי בשיקול דעתו הוא". (רע"ב 5947/08 מדינת ישראל נ' בסה; רע"ב 10462/03 מדינת ישראל נ' אביטל))". (כבוד השופט שהם ברע"ב 3301/13 אורי לוזון נגד מדינת ישראל).
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|