ד' (אסיר) נ' שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר - זימונים

הרקע לעתירות וטענות הצדדים בתמצית:

בפני שתי עתירות שהגיש העותר, אשר הינו אסיר פלילי המרצה מאסר של שנתיים ו-6 חודשים החל מיום 18.6.17 בגין עבירות מרמה ומסווג בקטגוריה ב/1.

בכל הנוגע לעת"א 11548-06-18 שהגיש העותר ובמסגרתה ביקש להורות למשיבים לשנות את סיווגו לקטגוריה ב/2 במקום ב/1 ולהקל בתנאי חופשותיו הודיעו הצדדים בדיון שנערך בפני כי עתירה זו אינה רלוונטית כעת, שעה שחופשותיו של העותר הוקפאו, ומאחר שסעדים אלה תלויים בהחלטת המשיב להקפיא את חופשות העותר בשלב זה. על כן, יובהר כי התייתר הצורך לעת הזו לדון בעתירה זו והדיון להלן יתייחס לעת"א 8686-07-18 במסגרתה מבקש העותר לבטל החלטת המשיבים על הקפאת חופשותיו של העותר.

העותר טוען כי הינו בן 60, הינו חולה סכרת וזהו מאסרו הראשון והתנהגותו טובה ולשביעות רצון הממונים. כן נטען כי השתלב בקבוצות טיפוליות בכלא כרמל והינו עובד במדרשה ומקיים את כל המטלות. נטען כי עד כה יצא לשש חופשות וחזר מהן ללא כל דופי או תקלה. העותר טוען כי להפתעתו הודיע לו המשיב כי בקשתו לחופשה בחודש יולי 2018 לא אושרה בשל חמ"ן שלילי וכי חופשותיו יוקפאו עד בדיקת החמ"ן. נטען כי לא חל שום שינוי בעניינו מאז יצא וחזר מחופשה קודמת בחודש יוני 2018. נטען כי ההחלטה פוגעת בו ובבני משפחתו פגיעה של ממש וכי אין נתונים חדשים שבכוחם להקפיא או לבטל את האישור שניתן. נטען כי מדובר בהחלטה שרירותית, בלתי מידתית ובלתי סבירה. כן נטען כי היה למשיבים זמן מספיק לבדוק את המידע השלילי הנטען והדברים היו אמורים להתברר קודם לכן ולא בתאריך סמוך לתאריך המשוער ליציאה לחופשה. עוד נטען כי המידע שבידי ב"כ המשיבים אינו נכון עובדתית. נטען כי העותר מרצה מאסר כבר יותר משנה ואין לחובתו דו"ח ומדובר באסיר עם יחסים טובים.

המשיבים טוענים כי ביום 24.6.18 קיבל הגורם המוסמך החלטה בבקשת העותר לצאת לחופשה ולפיה בשלב זה ולאור חמ"ן שלילי ועדכני לא ניתן לאשר את הבקשה. נטען כי חופשה הינה פריבילגיה ואינה זכות מוקנית והתנהגותו של האסיר צריכה להיות ללא דופי וללא חמ"ן. נטען כי המידע השלילי התקבל לאחרונה ויש לבדוק את החומר. לכן נטען כי בשלב זה מדובר בהחלטה מידתית וסבירה ויש לדחות את העתירה.

דיון והכרעה:

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכים שהוגשו לעיוני הגעתי למסקנה כי נכון לעת הזו אין מקום להתערב בהחלטת שב"ס להקפיא את חופשותיו של העותר, שכן לא נפל בה פגם המצדיק התערבות.

הבסיס החוקי להחלטת המשיב לעניין חופשה הינו פקנ"צ 04.40.00 אשר עניינה חופשות אסירים (להלן: "פקודת הנציבות" או "פקנ"צ"). פקודת הנציבות העוסקת בחופשות אסירים קובעת כי חופשה אינה זכות מוקנית, אלא טובת הנאה הנתונה לשיקול דעתו של המשיב [סעיף א2 לפקודה; ראו גם: רע"ב 3851/14 אבו עינם נ' שב"ס (30.05.2014)].

בעניינו של העותר הוגשה לביהמ"ש חוות דעת ממנה עולה כי חופשותיו של העותר הוקפאו בשל מידע שלילי שעדיין יש לבדוק אותו. כידוע, בטרם אישור יציאתו של אסיר לחופשה, על המשיב להביא בחשבון גם את מידת הסכנה הנשקפת לציבור או האסיר במהלך החופשה. יודגש כי חובת שב"ס לפעול כך שלא יגרם סיכון לציבור או לאסיר עצמו אם יצא לחופשה. בהתאם, גם התנהגות אסיר היא, ככלל, תקינה הרי שלא ניתן לאשר יציאה לחופשה אם נשקפת סכנה לציבור או לאסיר מעצם יציאתו לחופשה.

המידע שהוגש לעיונו של ביהמ"ש מצביע על סכסוך עדכני שיש בו כדי לסכן את שלום הציבור והעותר עצמו. המשיב טרם הספיק לבדוק לעומק את המידע, אך לעת הזו, לאור המידע הקיים, לא ניתן להתעלם מהמסוכנות הנשקפת, לכאורה, מהוצאת העותר לחופשה. בנסיבות אלו לא מצאתי מקום להתערב בהחלטת המשיבים שהינה סבירה ומושתתת על ראיות מנהליות המצביעות על סיכון מהוצאת העותר לחופשה ועל שיקולים שחובת המשיבים לשקול, בנסיבות אלו.