עשמאוי נ' מדינת ישראל משרד הרישוי

פסק דין

1.בפניי בקשה לסילוקה על הסף של התובענה שהגיש בבקשה (והמבקש בתובענה העיקרית (להלן : "המבקש")), וזאת מחוסר סמכות עניינית.

2.המבקש הגיש בקשה על דרך המרצת פתיחה למתן פסק דין הצהרתי, לפיו "כל הפסילות בעניינו של המבקש הסתיימו....כי הוא עבר מבחן עיוני (תיאוריה)... כי הוא עבר מבחן מעשי... ולהורות למשיבה להנפיק למבקש רישיון נהיגה".

3.בבקשתו, טוען המבקש, כי נפסל מלהחזיק או מלקבל רישיון נהיגה ע"י בית המשפט לתעבורה בחדרה, כי הוא ריצה את כל עונשי הפסילה, עבר מבחן עיוני ומבחן מעשי (ביום 18.2.11) לאחר שעמד בכל התנאים אשר הציב משרד הרישוי – התבקש ע"י משרד הרישוי לעבור מבחנים נוספים מחדש.

4.המשיבה הגישה בקשה לסילוק התובענה על הסף. לטענתה, ההחלטה המבוקש ביטולה, ניתנה עפ"י סעיף 66 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א – 1961 ולפיכך בית המשפט המוסמך לבטל ההחלטה הוא בית המשפט לעניינים מינהליים, זאת לפי הוראות סעיף 5 (1) לחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים התש"ס – 2000, יחד עם הוראות פרט 14 (א) לתוספת הראשונה, אשר קובעים כי בית המשפט לעניינים מינהליים ידון ב"החלטה של רשות לפי פקודת התעבורה, לרבות החלטה בענייני רישוי ובטיחות של נהגים".

5.בתגובת המבקש, מפנה הוא לסעיף 75 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד – 1984 (להלן : "חוק בתי המשפט") המקנה, לשיטתו, סמכות עניינית לבית המשפט השלום לדון בסעדים ההצהרתיים המבוקשים.

6.עיינתי בטענות המבקש ובטענות המשיבה, ומצאתי כי הדין עם המשיבה.

7.הוראות סעיף 75 לחוק בתי המשפט אינה נוגעת לסמכותו העניינית של בית המשפט. סמכותו העניינית של בית המשפט השלום נקבעת עפ"י הוראות סעיף 51 לחוק בתי המשפט, כאשר סמכותו זו של בית המשפט השלום נקבעת עפ"י מבחן הסעד.

8.הסעד שבפניי אינו בסמכות בית המשפט השלום. עסקינן בתקיפת החלטה של משרד הרישוי ובית המשפט השלום אינו המוסמך לדון בתקיפת מעשים מינהליים.

9.הבקשה על דרך המרצת פתיחה נמחקת בזאת, מבלי שהדבר ימנע מן המבקש לשוב ולעתור בפני הערכאה המוסמכת.

10.המבקש יישא בהוצאות המשיבה בסך 750 ₪ (כולל מע"מ).

ניתן היום, י"ב שבט תשע"ב, 05 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.