עשור נ' מושב עובדים להתיישבות ואח'

החלטה

הנתבעים עותרים לסילוק התביעה על הסף מאחר ולשיטתם הסמכות היחודית לדון בטענות המועלות על ידי התובע נתונה לרשם האגודות השיתופיות (להלן: הרשם).

עניינה של התביעה בטענות של התובע לפיהן יש להורות על בטלות הבחירות שנערכו ביום 17.1.13 לועד ההנהלה של הנתבעת 1 (להלן: האגודה), המאוגדת כאגודה שיתופית ומסווגת כמושב עובדים, וזאת בשל הוספת חברים לפנקס האגודה עובר לבחירות באופן שאינו עולה בקנה אחד עם תקנון האגודה.

בכתב התביעה טען התובע כי בשל טענות כאלה ואחרות שהועלו בעבר כנגד פנקס חברי האגודה, נערכה חקירה על ידי הרשם בעניין זה. ממצאיו גררו הליכים משפטיים נוספים והדברים התגלגלו ובאו עד לשעריו של בית המשפט העליון. בסופו של יום נתן הרשם ביום 21.10.12 צו סופי בדבר פנקס החברים, לפיו כלולים 60 חברים בפנקס האגודה. ביום 30.12.12 הורה עוזר הרשם על קיום בחירות באגודה בתוך 21 יום. ועדת הקלפי פרסמה נוהל בחירות לוועד ההנהלה ביום 1.1.3. ביום 3.1.13 התכנס ועד ההנהלה הממונה של האגודה והחליט על קבלת 20 חברים נוספים לאגודה. הבחירות לוועד התקימו ביום 17.1.13. התובע טוען כי בשל הוספת החברים החדשים, שלשיטתו הוספו בניגוד לתקנון האגודה, הוטו תוצאות הבחירות לטובת בעלי השררה באגודה.

הנתבעת טענה כי מאחר וטענתו של התובע אינה אלא כי החברים הנוספים הוספו לפנקס החברים של האגודה שלא כדין, הרי שעניין זה מסור לסמכותו היחודית של הרשם בהתאם להוראת סעיף 6 לתקנות האגודות השיתופיות (חברות), התשל"ג-1973 (להלן: התקנות). עוד טענה הנתבעת כי בפועל פנה התובע לרשם ביום 11.1.13, ובקשה זו טרם הוכרעה, וגם מטעם זה אין מקום להליך שלפני. לעניין זה הפנתה הנתבעת גם לפסק-דינו של כבוד השופט י' שפסר בת.א. (ב"ש) 42170-06-11 עזבון המנוח בינסקי נ' קיבוץ גל-און, מיום 13.12.11 (להלן: עניין בינסקי), במסגרתו הובהר בהרחבה מדוע יש לברר עניינים מעין אלה בפני הרשם, שסמכויותיו רחבות ביותר ושברשותו הידע המקצועי הרלוונטי לדון בבקשות מעין אלה.

התובע טוען כי מאחר והסעד האופרטיבי שביקש הוא ביטול תוצאות הבחירות הרי שמדובר בענין קוסטיטוציוני, ואין מקום לניהול הליך בסוגיה מעין זו לפני הרשם. עוד טען כי אין להקיש לענייננו מעניין בינסקי, שכן באותו מקרה סבב הדיון את שאלת ההכרה בחברותם של התובעים. מכל מקום, מבהיר התובע, באותו עניין סיים כבוד השופט שפסר באומרו כי לא מצא שנשללה במפורש סמכותו של בית המשפט, ולא מדובר במצב של העדר סמכות עניינית. כן טען התובע כי הרשם הודיעו שאין בכוונתו לעסוק בבקשה שהפנה אליו, ולפיכך פנה לבית המשפט.

בשל הטענות לפיהן נמנע הרשם במתכוון מלדון בעניין, צורף הרשם כנתבע פורמאלי לתובענה והתבקשה עמדתו הן בנושא סמכותו לדון בטענות והן בנוגע לטענה לפיה סירב לדון בבקשתו של התובע. בתגובה שהוגשה עתה הודיע הרשם כי הוא מוסמך לדון בטענות הנוגעות להוספת החברים מכח תקנה 6 לתקנות, וכי יש בסמכותו למנות חוקר ולקבוע ממצאים גם בנוגע לכשרותן של הבחירות, בין היתר אם יוכח שאלה התקיימו שלא בהתאם להוראות הדין או התקנון, וזאת בהתאם להוראות סעיף 43 לפקודת האגודות השיתופיות מס' 50, 1933 (להלן: הפקודה) ותקנה 28(ב) לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), התשל"ה-1975. כן ציין כי "ככל שמי מהצדדים יפנה אליו בבקשה לחקור ולהכריע" בנושאים אלה – "יפעל הרשם בהתאם לסמכותו האמורה". הרשם לא הביע עמדה בשאלת קיומה של סמכות מקבילה לבית המשפט.

אמנם, יש מקרים בהם ההכרעה בשאלה אם סכסוך זה או אחר מצוי בסמכותו של הרשם אינה פשוטה, כאשר לעניין זה עולה לא אחת הטענה כי נושא זה או אחר נוגע בסוגיה "חוקתית" שאינה בסמכותו (ראו ע"א 234/81 ירמה נ' מזרע, פ"ד לו(4) 113 (1982); רע"א 1139/99 כפר מחולה נ' בית שאן חרוד, פ"ד נד(4) 262 (2000); ע"א 3581/04 קיבוץ בית ניר נ' שק, מיום 11.7.06). עם זאת, דומה כי במקרה דנא לא מתעוררת בעיה של ממש בקביעה כי הסמכות לדיון בתובענה מסורה לרשם, וכי אין מקום לדון בה בבית משפט זה.

אין כל חולק כי לרשם האגודות השיתופיות מסורה הסמכות ליתן הוראות מתאימות בעניין רישומו של אדם בפנקס החברים באגודה, ולקבוע מי חברים באגודה ומי אינם חברים באגודה. כך אף נעשה בפועל על ידי הרשם עובר לבחירות מושא תובענה זו. יוער בהקר זה כי עיון בפסיקה מעלה ששאלות הנוגעות לקביעות של הרשם מכח תקנה 6 לתקנות מוצגות לפתחו של בית המשפט לעניינים מנהליים חדשות לבקרים. לכך יש לצרף את הוראות סעיף 43 לפקודה ותקנה 28(ב) לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), התשל"ה-1975 המלמדות כי הרשם מוסמך לדון גם בטענות בעניין כשרותן של בחירות באגודה, בפרט כאשר הטענות סובבות קבלת חברים חדשים לאגודה, עניין המצוי בליבת סמכותו של הרשם. מכאן שעניינה של התובענה, המתמקדת לאמיתו של דבר בתקיפת הליך קבלתם של חברים נוספים לאגודה ובתוצאות קבלתם על תוצאת הבחירות, מצוי בתחום סמכותו המובהק של הרשם. במצב דברים מעין זה, כאשר לרשם הכלים המקצועיים היחודיים כמו גם הסמכות לדון בעניינים מושא התביעה, ומכח הרציונאלים שפורטו בהרחבה בהחלטתו של כבוד השופט שפסר, אין מקום לדון בתובענה בבית משפט זה, אף אם אכן קיימת לבית המשפט סמכות מקבילה לדון בתובענה (עניין שאינו נקי מספקות).

הדברים קל וחומר שעה שהתובע פנה מלכתחילה לרשם, ובכך הכיר בסמכותו (ותיכן אף שניתן לומר כי ההליך לפני הרשם תלוי ועומד, אף שלעניין זה לא התקבלה תשובה ברורה מהרשם); כאשר התובע לא פנה בבקשה לבית המשפט למתן צו מניעה בטרם התקיימו הבחירות, ואין איפוא טעם כלשהו לקבוע כי בית משפט זה קנה סמכות לדון בתובענה; ולנוכח הודעת הרשם כי ידון בטענות שבתובענה אם יתבקש לעשות כן. יוער שספק אם אכן יש צורך בפנייה מחודשת, שכן הטענות בבקשה הובאו כבר בעבר לפני הרשם. עם זאת, ובשל האמור בתגובה, טוב יעשה התובע אם יפנה לרשם בכתב טענות מסודר, דוגמת זה שהוגש לבית המשפט. לנוכח דרישת הנתבעים לפיה ידונו הטענות לפני הרשם, וטענתם לסמכותו היחודית, לא ניתן יהיה לשמוע מפיהם טענות בנוגע למועד המאוחר של הפנייה לרשם, ובלבד שזו תיעשה בסמוך למועד מתן החלטה זו.

לפיכך אני מורה על מחיקת התביעה. בנסיבות העניין לא אעשה צו להוצאות.

המזכירות תשלח העתק מההחלטה לצדדים ותסגור את תיק התובענה.

ניתנה היום, ו' טבת תשע"ד, 09 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: