עש"ר 9076-02-17

1.לפנינו ערעור על החלטת מינהלת אגף ההסדרה באגף הכלכלה, מינהל ההסדרה והאכיפה (להלן: המשיבה או הרשות) לשלול את רשיונה של המערערת מספר 1 לפעול כקבלן כח אדם וקבלן שירותים וכן לסרב לבקשה ליתן רשיון למערערת מספר 2 בשל הצטברות חומר ראיות ברשות המעיד כי המערערת 1 הציגה מצג שווא בעת קבלת הרשיון, לא שיתפה פעולה עם הרשות, מסרה מידע כוזב ונמנעה מלדווח כפי שהיא מחוייבת על מינוי בעלי תפקידים ומצבת עובדים.

2.למותר לחזור על הנפסק לעניין משטר הפיקוח של הרשות כלפי בעלי הרשיון וחובת האמון שבעל הרשיון חב כלפי הרשות לענין אמון הגינות ודווח.

3.לאחר עיון בכלל חומר התיק התרשמנו שאצל הרשות הצטבר חומר רב לגבי התנהלותה של המערערת 1 ביחס ל- 3 אנשים: אבו חסן , אבו עלא ומר כליפא כהן ממנו עולה כי למעשה בעלי שלושת התפקידים הללו מילאו תפקיד בכיר במערערת מספר 1. לגבי שלושת האנשים האלו, יצויין כי מר אבו חסן היה בעל מניות בחברה שעסקה בכח אדם ללא רשיון.

לגבי אבו עלא, העובדים שאלהם פנו באופן אקראי התיחסו אליו כאל מעבידם.

לגבי מר כליפא כהן, הוא הורשע בתיק פלילי והיה מנוע מלחזיק רשיון עד שנת 2018.

פעילותם של שלושה אלה הוסוותה ולא דווחה כראוי על ידי המערערת מספר 1, חרף חובת השקיפות והאמון שהיא חברה כלפי הרשות.

4.באשר למערערת מספר 2, חברת פגיון, אזי משבעליה הינו בעל 50 אחוז ממניות המערערת מספר 1 באופן טבעי העניין משליך לגבי מהימנותו ביחס לחברה חדשה שהקים כקבלן שירות בתחום השמירה.

5. סיכומו של דבר, בנסיבות המקרה, הגענו למסקנה כי אין מקום לפסול את החלטת הרשות וכי היא בדין ניתנה ולפיכך דין הערעור להדחות.

6.תוך 30 יום מהיום תשלמנה המערערות 1 ו-2 ביחד ולחוד, למדינה הוצאות משפט בסך 10,000 ₪.

ניתן היום, ט' אדר תשע"ז (07 מרץ 2017), בנוכחות הצדדים.