עש"א 9066-08-16 נועם ח. בניה ויזמות בע"מ נ' בנק מזרחי טפחות

1.בפניי ערעור לפי סעיף 10(א)(3) לחוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א – 1981 [להלן:"החוק"] במסגרתו עותרת המערערת לגריעתם של 14 שיקים ממניין השיקים המסורבים בחשבונה המתנהל אצל המשיב.

2.המדובר בשיקים אשר סורבו בין התאריכים 19.2.16 – 20.7.16 בשל היעדר כיסוי מתאים בחשבונה של המערערת אשר היה במועדים הרלוונטיים בחריגה ממסגרת האשראי המאושרת.

3.המערערת טוענת לקיומו של יסוד סביר להניח שעל הבנק הייתה חובה לפרוע את השיקים נשוא הבקשה. את קיומו של היסוד הסביר, מבססת המערערת על רשימה ארוכה של שיקים, אשר לטענתה לא סורבו, למרות שבחשבונה הייתה חריגה ממסגרת האשראי. הבנק טען, כי בכל אותם מקרים, הייתה הגדלה זמנית של מסגרת האשראי עד למיצוי כל תקופות מסגרת האשראי הזמנית האפשריות.

4.בטרם הדיון, הגישה המערערת בקשה להוסיף מסמכים נוספים, ממנה ניתן ללמוד כי כבר בחודש דצמבר 2015, סורבו בחשבונה מספר שיקים נוספים מסיבת אכ"מ. במהלך הדיון שהתקיים ביום 6.10.16, הודיע ב"כ המערערת כי אין בכוונתה לתקן את הודעת הערעור ומשמעות הדבר כי השיקים שסורבו בחודש דצמבר אינם עומדים לדיון במסגרת הליך זה.

5.ביום 6.10.16 הגישה המערערת בקשה נוספת ממנה ניתן ללמוד כי היא מתכחשת להודעתה הנ"ל וברצונה לכלול גם שיקים אלה במסגרת הבקשה – אולם לאור מסקנותיי כמפורט להלן, בקשה זו מתייתרת, היא תיאורטית, ואין צורך לדון בה לגופה.

6.בנוגע לקיומו של היסוד הסביר כמשמעותו בסעיף 10 לחוק, נקבע כבר בע"א 4305/98 מ.צ.י.ג.ה. בנין והשקעות בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ :

"4.2ראש לכל נדגיש, כי סעיף 10(א) לחוק, המציין "יסוד סביר להניח", מחייב תחילה את קיום ההנחה האישית -סובייקטיבית של הלקוח, אשר אותה ואת סבירותה יש לבחון לאורה של מערכת היחסים המשפטית הכוללת "חובה" של הבנק לפרוע שיק מתוקף "הסכם" - ללמדך, שעסקינן בחובה חוזית המקימה זכות חוזית, או לחלופין, בעטייה של "יתרה מספקת".

7.כאמור לעיל, המערערת מצביעה על רשימה של מקרים בהם כובדו שיקים למרות חריגה ממסגרת האשראי וטוענת כי היא הסתמכה על אותם מקרים והניחה כי הייתה על הבנק חובה לנהוג באותה דרך גם ביחס לשיקים נשוא הערעור.

8.אולם, מעדותו של הבעלים ומנהל המערערת, מר נועם חיים, התברר כי אין כך הדבר.

מר נועם חיים העיד כי:

"ש. כשחזר השיק מה עשית? צלצלת לבנק או רצת למנהל הבנק