עש"א 66210-09-16 אברהימיאן נ' אלבק ואח'

1.לאחר עיון במסמכים הנוספים שצורפו, איני רואה לשנות מהחלטתה של כב' סגנית הנשיאה, השופטת קרלינסקי, מיום 28.9.16.

2.יובהר:

א.ביום 21.1.15 ניתן פסק דין בתיק הפ"ב 30232-12-13, לפיו אושר פסק בורר, שאימץ תכנית מדידה של המודד לבני מיום 13.9.12.

ב.ביום 19.1.16 קבעתי, בהמשך לבקשה של המערער, באותו תיק 30232-12-13, כי אין מקום לעכב את ההליכים או לבטל את פסק הבורר. אותה החלטה ניתנה על רקע בקשת הבהרה שהגישה רשמת ההוצאה לפועל לבורר, שבעקבותיה הבורר קבע כי אכן תכנית המדידה של המודד לבני היא-היא המפה מושא פסק הבורר. יודגש שוב, מדובר בתכנית החלוקה שצורפה לפסק הבורר המקורי (השני במספר בין הצדדים) שאושר בפסק הדין מיום 21.1.15.

ג.פועל יוצא מכך: ביצוע החלוקה בהתאם לתכנית החלוקה של המודד לבני היא עניין סופי ומוחלט, שלכאורה – אין מקום להתערבות בו במסגרת הליכי הוצאה לפועל.

ד.החלטת כב' הרשמת מיום 19.9.16, מושא בקשה זו, היא לביצוע תכנית החלוקה של המודד לבני, כלומר: אותה תכנית שאושרה על ידי הבורר, אושרה בפסק דינו של בית משפט זה, אושרה בהבהרה של הבורר ובהחלטה נוספת של בית משפט זה מיום 19.1.16. כל זאת, לאחר שאלו חלוטים ולאחר שהמערער משך ערעור על פסק הדין שאישר את פסק הבורר.

3.לכאורה, טענותיו של המבקש ביחס לתכנית החלוקה של המודד לבני, לכך שאינן תואמות את פסק הבורר, או את פסק הדין שנתן בית המשפט, מבלי להתייחס לקלישותן לגופן, הרי הן טענות שכלל אינן מתאימות להליך הוצאה לפועל. הליך הוצאה לפועל הוא הליך אכיפה, ולא הליך ערעורי על פסק דין של בית משפט, שאף אושר בבית המשפט המחוזי (לאחר שהמערער חזר בו מערעורו).

4. אם כן, נוכח העובדה שלכאורה לא הוצגה טענה תקפה לערעור הוצאה לפועל, איני רואה מקום למתן סעד ארעי לעיכוב ביצוע החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל.

5.הבקשה נדחית. ככל שהמבקש עומד על ערעורו, יפעל לפי החלטת כב' סגנית הנשיאה מיום 28.9.16.