עש"א 65820-03-15 ענבר נ' סיוע משפטי מחוזי תל אביב

לפני בקשה לפטור מאגרה בערעור, אשר הגיש המבקש על החלטת לשכת הסיוע המשפטי (להלן: "הסיוע המשפטי") מיום 15.3.15 (להלן: "ההחלטה") לדחות את בקשתו לקבלת סיוע משפטי בעניין הגשת תביעה נגד חברת הביטוח כלל מהנימוק של חוסר זכאות כלכלית.

במסגרת הערעור עותר המבקש כי בית המשפט יורה לסיוע המשפטי להעניק לו את הסיוע המשפטי המתאים, וכי לא ברור מדוע בקשתו לקבלת סיוע נדחתה.

במסגרת הבקשה לפטור מתשלום אגרה טוען המבקש כי יש לו הכנסה מהביטוח הלאומי בסך של 2,714 ₪, וכן צירף אישור על כך שהוא מקבל תגמול כאסיר ציון על סך של 2,888 ₪, ודירה על שמו שערכה עולה לסך של 700,000 ₪. המבקש צירף תדפיסי חשבון לחודשים 9/2014- 4/2015.

הפרקליטות הגישה תגובה מפורטת, אשר במסגרתה היא מתנגדת למתן פטור מאגרה. לטענתה, המבקש לא הוכיח חסרון כיס. יש לו דירה בבעלותו, אשר בהתאם לפסיקה בעלות בדירה מקימה יכולת כלכלית. עוד היא טוענת כי לא נפרשה תמונה מלאה לגבי מצבו הכלכלי של המבקש, אשר לא צירף תדפיסי כרטיסי אשראי לבקשתו. עוד נטען כי מסגרת האשראי של המבקש עומדת על סך של 2,500 ₪ ועל כן באפשרותו לשלם האגרה העומדת על סך של 903 ₪. עוד נטען כי מתדפיס החשבון עולה כי למבקש קיימת הכנסה נוספת מעבר להכנסות עליהן הצהיר והעולה לסך של 2,000- 5,500 ₪ לחודש. לטענת הפרקליטות לא נעלם מעיניה כי המבקש אסיר ציון וכי הוא זכאי לגמלת סיעוד אולם אין בראיה לכאורה כדי לפטור אותו מלפרוש תשתית עובדתית מתאימה.

למבקש ניתנה הזכות להשיב על תגובת הפרקליטות אך הוא לא עשה כן.

המסגרת הנורמטיבית

נקודת המוצא לדיון בבקשה לפטור מאגרה הינה קיומה של חובה לשלם את האגרה אשר נובעת ממספר תכליות.

"ראש ובראשונה מגלם תשלום אגרת בית המשפט השתתפות חלקית בעלות ההליך המשפטי כנגד השירות המתקבל ממערכת המשפט.... כמו כן, עם תשלום האגרה מתאפשר למעשה קיומם של הליכים משפטיים והקצאת זמן שיפוטי גם עבור בעלי-דין אחרים.... נוסף לכך תשלום האגרה, במתכונתו הקיימת בישראל, מהווה כמסננת להליכי סרק... ולהגשתן של תביעות בסכום מופרז מבלי שיש ביסוס לכך....

אל מול האינטרסים הציבוריים האמורים המצדיקים חיוב בעל דין בתשלום אגרה, ניצבת זכות הגישה לערכאות, אשר בדבר חשיבותה בשיטתנו דובר רבות והיא יסוד מוסד בשיטתנו המשפטית...."

רע"א 4014/10 מונדז נ' בירן (21.9.2010) ("ענין מונדז").

תקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007 (להלן: "תקנות האגרות") מהווה מנגנון אשר נועד להבטיח, כי מחד גיסא - שעריו של בית המשפט לא ינעלו בפניו של בעל דין שאין בידו לשאת בתשלום האגרה, ומאידך גיסא - מקום בו אין בחיוב האמור כדי להוות חסם בדרכו של בעל דין אל עבר בית המשפט – יינתן משקל לתכליות שביסוד תשלום האגרה (בשג"ץ 3320/11 ד"ר מעוז נ. הנהלת בתי משפט (11.5.11) ("ענין מעוז"); ענין מונדז).