עש"א 63325-03-16 המודיע חברה בעמ נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ

1.המבקשת, חברת "המודיע" בע"מ, הגישה בקשה לצו עשה זמני לביטול הודעה לפיה שיק מסויים הוחזר בעילת אכ"מ (אין כיסוי מספיק) ולהסתפק בהודעה שהשיק הוחזר מחמת שנתקבלה הוראת ביטול ושאינו חתום ע"י מושכו. הבקשה הוגשה לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א – 1981 (להלן: "החוק").

2.ביום 21.03.16 הודיע נציג המשיב, למבקשת, כי הוצג בחשבונה שיק לפירעון על סך של 1,000,000 ₪. לאחר בירור שעשה, פנה נציג המבקשת למשיב בבקשה להורות על ביטול השיק, שכן הוא נגנב מהמבקשת ומאחר שהשיק נחתם רק על ידי מורשה חתימה אחד במקום השניים הנדרשים.

3.המשיב סרב לבקשה והשיק סורב והוחזר למושך בעילת "היעדר כיסוי מספיק". המבקשת שחששה מהשפעת רישום עילת חילול השיק כ"היעדר כיסוי מספיק", פנתה לבית המשפט.

4.כאמור לעיל, המבקשת טענה כי מדובר בשיק שנגנב, שחסרה עליו חתימה של אחד ממורשי החתימה ועל כן אין מדובר כלל בשיק שהוצג לפירעון. לחלופין נטען שלא מדובר בשיק שהוחזר בגלל היעדר כיסוי מספיק אלא במסמך שלא עומד בהגדרת שיק, שנגנב, אשר כלל לא אמור היה להיות מוצג לפירעון באמצעות המשיב. עוד הוסיפה וטענה המבקשת כי הגם שנימוקים אלו אינן מנויים מפורשות בגוף סעיף 10 לחוק, הרי שמדובר ברשימה שאינה סגורה וכי ניתן להוסיף על המפורט בסעיף 10 לחוק.

5.דין בקשת המבקשת להידחות.

כידוע, בית המשפט לא ייעתר בנקל לבקשה לצו עשה זמני ובפרט שעה שהסעד הזמני המבוקש מהווה למעשה הסעד העיקרי שבתיק.

המבקשת הגישה את בקשותיה לקבלת סעדים במסגרת סעיף 10 לחוק, אלא שכמובא במבוא להצעת החוק, חוק זה עוסק ב"מי שנוהג למשוך שיקים ללא כיסוי".

סעיף 10(א) לחוק אינו מתיר לכל גורם לפנות בבקשה כאמור, אלא מגביל זאת ל"לקוח מוגבל" , המוגדר בסעיף 2 לחוק, כלקוח שבמשך שנה סורבו מחשבונו עשרה שיקים או יותר ואשר נשלחה אליו התראה מהבנק.

6.המבקשת איננה לקוח מוגבל. לא סורבו למבקשת 10 שיקים במהלך השנה החולפת ואף לא נשלח אליה מכתב התראה. המבקשת אף מעידה על עצמה כבעלת מוניטין מעולים וכי היא בעלת פעילות פיננסית נורמטיבית.