עש"א 60209-01-15 פרץ נ' בנק הפועלים רמת גן 12613

בפני הודעת ערעור על הגבלת חשבון הבנק של המערער לפי חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981 (להלן: "החוק").

1. המערער מנהל חשבון בנק אצל המשיב, חשבון מספר XXXXX, בסניף XXX, XXXX (להלן: "החשבון"). במועדים הרלוונטיים לערעור זה, נובמבר – דצמבר 2014, הועמדה למערער בחשבון מסגרת אשראי של 5,000 ₪.

2. ביום 10.4.14 החזיר המשיב בלא פירעון בשל היעדר כיסוי מספיק שיק בסך של 2,000 ₪ שהוצג לפירעון בחשבון המערער, ובחדשים שלאחר מכן, עד 4.1.15, הוחזרו בלא פירעון בשל היעדר כיסוי מספיק 9 שיקים נוספים. ביום 6.1.15 הודיע המשיב על הגבלת החשבון החל ביום 22.1.15 (להלן: "הודעת ההגבלה"), וביום 28.1.15 עתר המערער כנגד החלטה זו. ביום 28.1.15 ניתן צו מניעה זמני לעיכוב תחילתה של ההגבלה ובעקבות החלטה זו התברר הערעור.

3. להשלמת המסכת העובדתית יצוין, כי לאחר חילול השיקים נשוא ערעור זה, בין יום 9.1.15 ליום 14.2.15, חזרו בלא פירעון בשל היעדר כיסוי מספיק 2 שיקים נוספים שהוצגו בחשבון.

4. המערער עותר בערעור זה לגריעת 4 שיקים מהשיקים שחוללו כאמור בהודעת ההגבלה מהשיקים הנמנים לצורך הגבלת החשבון. ביחס ליתר השיקים המנויים בהודעת ההגבלה ואף לא ביחס לשני השיקים שחזרו בהיעדר כיסוי לאחר הגשת הערעור, אין למערער כל טענה.

   לטענת המערער, במהלך שנות פעילותו בחשבון, לעיתים מזומנות הייתה בחשבון חריגה אל מעבר למסגרת האשראי הרשמית המאושרת של 5,000 ₪, לעיתים גם עד כדי חריגה של 10,000 ₪, כאשר נציגי המשיב מודעים לכך שהמערער יכסה את החריגה בהפקדות שייעשו.

   כך מפנה המערער ל- 4 מהשיקים נשוא הודעת ההגבלה וטוען שעל יסוד סיכומים אלו מול המשיב היה על המשיב לפרוע את השיקים, היה לו יסוד סביר להניח שהשיקים גם יפרעו ולפיכך יש לבטל את מניין השיקים הללו במניין השיקים שסורבו לצורך הגבלת החשבון.

5. המשיב הגיש תגובה ובה כפירה בטענות המערער. בתגובתו, מדגיש המשיב שהמערער כלל לא הקדים ופנה אליו בעניין נשוא הערעור ודי בכך כדי לדחות את הערעור. המשיב טוען שמסגרת האשראי שהועמדה למערער עמדה על 5,000 ₪ ותו לא, כך שלא הייתה למשיב כל חובה לאפשר חריגה ממסגרת אשראי זו ולא ניתן לבוא בטרוניה למשיב על סירובו לפרוע את השיקים נשוא הערעור.

   עוד מצין המשיב שאמנם במקרים ספציפיים אישר פירעון שיקים שהביא לחריגה ממסגרת האשראי, אך זאת רק כנגד התחייבות מפורשת של המערער להפקדת כספים מיידית לכיסוי החריגה, ואין לראות בכך הסכמה גורפת לחריגה.

   המשיב סוקר בתגובתו את השיקים נשוא הערעור וטוען שבעת שהופקד כל אחד מהם עמד החשבון ביתרת חוב שחורגת ממסגרת האשראי, שלכן בדין סירב לכבד את השיקים. טוען לפיכך המשיב שאין בסיס לערעור ויש לדחותו.

6. במהלך הדיון אשר התקיים בפני, חזרו הצדדים על טענותיהם כאשר המערער מדגיש כי תגובת המשיב איננה נתמכת בתצהיר.