עש"א 57193-12-13 בכל ביס בע"מ נ' מו ומו הבשריה (1984) בע"מ ואח'

בפני ערעור על החלטת הפוסקת בקנין רוחני סגנית רשם הפטנטים, מדגמים וסימני מסחר (להלן: הפוסקת) מיום 19.11.13 (להלן: "ההחלטה") שהוגש על ידי המערערת ובקשה לסילוק הערעור על הסף שהגישה המשיבה.

לאחר שעיינתי בהודעת הערעור ובמסמכים הנוספים שהוגשו על ידי הצדדים ולאחר שמיעת טיעוני הצדדים אני מחליטה כדלקמן:

1. בהתאם לתקנה 2 לתקנות סימני המסחר (ערעור לפני בית המשפט המחוזי), התשמ"ח-1987 והוראת סעיף 30 (ב) לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972 (להלן: "הפקודה") היה על המערערת להגיש את הערעור תוך 30 יום מיום החלטת כב' הרשם.

    

2. כפי שעולה מכתבי הטענות על נספחיהם, ההחלטה הגיעה לידי ב"כ המערערת בפקס ביום 21.11.13 כנספח למכתב דרישה של המשיבה וקיים אישור משלוח הפקס מאותו היום. אף אם הייתה מתקבלת טענת המערערת כי המצאה בפקס אינה המצאה כדין ואיני קובעת זאת, המסירה בוצעה לכל המאוחר ביום 27.11.13, כפי שעולה מאישור בדבר מסירת דואר רשום למשרד ב"כ המערער, אשר הוצג על ידי המשיבה (ר' נספחים "א" ו-"ב" להשלמה לבקשה לדחיית הודעת הערעור על הסף מיום 7.1.14), בעוד הודעת הערעור הוגשה ביום 29.12.13.

    

   בנסיבות אלה, הוגש הערעור באיחור, לפחות של יומיים.

    

3. נוכח העובדה, כי המועד להגשת ערעור קבוע בחיקוק, נדרש טעם מיוחד להארכתו. הארכת המועד אינה ניתנת כדבר שבשגרה אף כאשר מדובר באיחור קל של יום אחד או ימים ספורים, וגם כך נדרש המבקש להוכיח קיומו של טעם מיוחד המצדיק מתן אורכה להגשת הערעור (ר' לעניין זה בש"א 169/87 רלה וינשטיין נ' הפועלים ליסינג בע"מ ואח', פ"ד מא (4) 785, 787; בש"א 3387/09 אחרק נ' אחרק (פורסם בנבו) מיום 7.5.09).

    

4. בענייננו, המערערת לא הגישה כלל בקשה להארכת מועד ואף לא הצביעה בתגובתה לבקשה לסילוק הערעור על הסף קיומו של טעם מיוחד להארכת מועד להגשת ערעור. ב"כ המערערת טען בע"פ בדיון (מבלי שהדבר נתמך בתצהיר או צוין בתגובת המערערת) כי האיחור בהגשת הערעור "נבע מהיסח הדעת" (ר' עמ' 1 לפרוטוקול שורה 20).

   ברי, כי טעם זה אינו בבחינת "טעם מיוחד" המצדיק מתן אורכה להגשת הערעור.