עש"א 55669-12-14 מוקה נ' מנדלמן ואח'

בפניי בקשה לפטור מאגרה שהגיש המבקש היום.

לאחר עיון בבקשה נחה דעתי כי דינה להידחות, מן הטעמים שיפורטו להלן.

המועד להגשת בקשה לפטור מאגרה חלף (ראה החלטת השופט וגנר מיום 28.12.14, והחלטתי מיום 5.2.15). לא הוגשה בקשה להארכת מועד להגשת הבקשה. די בכך כדי להביא לדחייתה.

דין הבקשה להידחות גם לגופה.

סמכותו של בית המשפט לפטור מאגרה קבועה בתקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות). בהתאם להוראת התקנה, שניים הם התנאים שעל המבקש להוכיח על מנת לזכות בפטור מאגרה: האחד – כי ההליך מגלה עילה; השני – כי אין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה. המבקש לא עמד בתנאים אלה, במיוחד בתנאי הראשון.

מדובר בערעור על החלטת רשם ההוצל"פ לפנות את המבקש מדירה שבה הוא מתגורר, וזאת לפי פסק דין חלוט של בית משפט זה. די לעיין בהודעת הערעור על מנת לעמוד על כך שאין היא מגלה כל עילה. כל שמבוקש בערעור הוא רחמים על המבקש לנוכח נסיבותיו האישיות הקשות, אלא שאין מדובר בטעמים שבגינם מוסמך בית המשפט לעכב את הפינוי. יתירה מכך: המבקש עצמו מבקש בהודעת הערעור "לדחות את פינוי הדירה בלא יותר מחודש ימים כמובן בתשלום מלא של שכר הדירה", ומוסיף: "מן הדין ומן הצדק שבית המשפט יעתר לבקשתי גם אם יש צורך להפעיל חמלה ורחמים ואני מבטיח לעמוד בפינוי שעד חודש מהיום ולא אגיש שום דבר נגד יותר". הודעת ערעור זו הוגשה ביום 25.12.14, ומאז חלפה תקופה של למעלה מחודש, כך שמכורח הנסיבות זכה זה המבקש זה מכבר במלוא הסעד המבוקש בערעור. לפיכך דין הבקשה להידחות.

בבחינת למעלה מן הצורך אציין כי המבקש לא צרף לבקשתו תצהיר או מסמכים התומכים בה.

לפיכך אני דוחה את הבקשה.

המזכירות תודיע לצדדים תוכן החלטה זו גם טלפונית.