עש"א 52176-02-14 דגן ואח' נ' כהן ואח'

בפני ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל, קורין יצחקי, אשר דחתה בקשה בטענת פרעתי שהגישו המערערים וקבעה כי הסכום שפרעו המשיבים, מביטחונות שנמסרו להם בסך 10,000 ₪, לא יכול לשמש כטענת קיזוז מטעם המערערים משום שטענה זו הינה בגדר זכות קיזוז נטענת ולא זכות קיזוז מוכחת- שרק בגינה נטען לטעון טענת קיזוז כנגד חוב המבוצע בהוצל"פ.

המערערים שכרו דירה מהמשיבים. השכירות הסתיימה בסכסוך שכתוצאה ממנו הוגשה תביעה לפינוי מושכר נגד המערערים ובמסגרתה הם חוייבו לשלם למערערים הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 6,000 ₪ .

תיק ההוצל"פ נפתח לגביית סכום זה.

אין מחלוקת בין הצדדים כי במסגרת השכרת הדירה קיבלו המשיבים לידיהם בטחונות כדלקמן:

א. 2 שיקים על סך 5,000 ₪ כל אחד.

ב. שיק נוסף של העריבה להסכם על סך 10,000 ₪.

אין מחלוקת גם כי המשיבים פרעו את 2 השיקים על סך 5,000 ₪ כל אחד.

טענת המערערים בפני כב' רשמת ההוצאה לפועל היתה כי בפירעון הסכום של 10,000 ₪, פרעו המשיבים את מלוא חובם לפי פסק הדין ואף מעבר לכך (עודף של 4,000 ₪) ולפיכך יש לסגור את תיק ההוצל"פ בטענה של קיזוז הסכום הנ"ל.

המשיבים טענו כי אמנם פרעו את הסכום של 10,000 ₪ ואולם סכום זה נפרע בגין חובות אחרים שהמערערים חבים כלפיהם בקשר עם השכירות ולא בשל ההוצאות שנקבעו בבית המשפט.