עש"א 4853-04-15 יערי נ' סיוע משפטי מחוזי תל אביב

ערעור על החלטת לשכת הסיוע המשפטי שלא להעניק למערער סיוע לצורך הגשת מספר תביעות נגד גופים שונים שביקש להגיש נגדם תביעות, כמו בית ציוני אמריקה, קפה ארומה, משטרת ישראל וזאת מחוסר סיכוי משפטי.

אתייחס איפוא לכל נושא בפני עצמו.

באשר לבית ציוני אמריקה - המערער סבור שהוא רשאי לשבת בבניין שנקרא בית ציוני אמריקה בע"מ בכל עת. הוא מלין על כך שאחד מעובדי המקום דרש ממנו לעזוב את הבניין בשעות לפנה"צ בטענה שהמקום אינו פתוח לקהל, אלא רק מכינים אותו לקראת המופעים בערב. לטענת המערער הוא זכאי להגיש תביעה בגין אפלייתו, בכך שהתבקש לעזוב את המקום.

המשיבה טענה כי המערער כלל לא הופלה, שכן הוא ביקש לשהות בבניין, כאשר לא מתקיימות בו פעילויות, לשירות הציבור.

חוק איסור הפלייה במוצרים ושירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים תשס"א-2000 קובע בסעיף 3(א):

"מי שעיסוקו בהפעלת מקום ציבורי לא יפלה במתן הכניסה למקום הציבורי או במתן שירות במקום הציבורי מחמת גזע, דת או קבוצה דתית, לאום, ארץ מוצא, מין, נטייה מינית, השקפה, השתייכות מפלגתית, מעמד אישי או הורות".

אינני רואה צורך להיכנס לשאלה האם רשימת העילות לאפליה היא סגורה או פתוחה.

המערער לא הביא ראיה כלשהי כי בשעות הבוקר, כאשר ביקש לשהות בבית ציוני אמריקה אפשרו העובדים לאנשים אחרים לשבת שם כרצונם, ואילו את המערער ביקשו לעזוב. יצוין, שלמרות שהמערער לא הביא ראיות באשר לאופיו של בית ציוני אמריקה ומהות המקום, בדקתי בויקיפדיה ומצאתי שהמקום משמש למופעי תרבות. יש בו אולמות שונים שמשמשים להתכנסויות ומופעי תרבות. הוא נבנה על ידי ציוני אמריקה עוד במאה הקודמת, ואולם, במאה ה- 21 המקום נמכר למשקיעים פרטיים.

המערער לא טען שהוא ניסה להיכנס למופע, או הצגה, או כנס, או ניסה לקנות כרטיסים וסורב. מקובל שמבואת כניסה פתוחה לקהל בפרק זמן מסוים לפני אירועים, אך אינה משמשת במהלך היום לשהייה סתמית במקום של כל דיכפין, ללא קשר לאירועים ולמופעים שמתקיימים בו.

לפיכך לפחות לכאורה, המערער לא הראה מה פסול היה בבקשת עובד המקום לפנות את המקום, שעה שהעובדים הכינו את המקום לקראת אירועי הערב שמתקיימים בו.

המערער לא הקים איפוא כל תשתית לעילת אפליה בינו לבין אחרים.

על כן אין מקום להתערב בהחלטת המשיבה בנושא זה.

האירוע בקפה ארומה – המערער התבקש לעזוב את המקום והוא סירב לעשות כן. המערער לא הבהיר באיזה שלב של שהייתו במקום התבקש לעזוב את המקום ובאיזה נימוק בדיוק. המערער לא פרט האם הזמין בבית הקפה דבר מה מן התפריט, שמוגש ללקוחות המקום, או רק ניסה לשבת בבית הקפה ללא כל הזמנה. ככלל, בית קפה הוא עסק, שבעליו מנהל כדי להתפרנס ממנו, והוא נושא בעלויות של עצם החזקה במקום, ארנונה חשמל וכו'... המערער לא הבהיר מה מקור זכותו לעשות בעסקו של אחר כרצונו, מבלי להישמע לנוהלי ונוהגי המקום, כמקובל על ציבור המבקרים בבית קפה.