ע.ר. סאם הנדסה ובניין בע"מ נ' בנק הפועלים ואח'

פתח דבר

1.בפניי ערעור על-פי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981 (להלן: "החוק"), שעניינו הגבלה שהוטלה ביום 4.8.2016 על חשבון המערערת מס' 384880 (להלן: "החשבון"), המתנהל אצל בנק הפועלים בע"מ (להלן: "המשיב" או "הבנק"). המשיב לא כיבד 10שיקים שנמשכו על החשבון, מחמת א.כ.מ (אין כיסוי מספיק), בתקופה שבין 4.4.2016 עד 2.8.2016, ובהמשך לא כובדו 4 שיקים נוספים עקב החלת ההגבלה.

טענות המערערת

2.הוקצתה לחשבונה מסגרת אשראי בסך 100,000 ₪, וזאת במקביל למסגרת ניכיונות על סך 250,000 ₪.

3.לאורך תקופה ובהתאם לפעילותה העסקית, נהג המשיב לאשר למערערת מעת לעת מסגרת אשראי זמנית, לרבות הלוואות גישור, ע"מ שיכובדו השיקים המשוכים מהחשבון. ובמקביל המערערת דאגה תמיד להפקיד שיקים ומזומנים לחשבון הבנק שלה, במקרים של חריגות ממסגרת האשראי, בתיאום עם הבנק. משכך, למערערת היה, יסוד סביר להניח כי המשיב יכבד את השיקים שסורבו.

4.המערערת הייתה חברה לבניין, אשר נהגה להגיש חשבונות ללקוחותיה במועד סיום עבודתה. התקבולים מלקוחותיה היו מתקבלים בצורת ממסרים דחויים או העברות בנקאיות לחשבון בתנאים של שוטף + 60 או 90 יום. נטען, כי המשיב היה מודע לשיטת עבודתה של המערערת, ונהג להעמיד לטובתה אשראי זמני, ע"מ שתוכל המערערת להיערך עד לפירעון התקבולים מלקוחותיה. כמו כן, נהג המשיב לבצע ניכיון בממסרים הדחויים של לקוחות המערערת במועדי החריגה בהתאם למסגרת הניכיונות בחשבון, עד שבחודש 3/2016 הודיע המשיב למערערת כי אינו מוכן עוד לנכות שיקים בחשבונה של המערערת.

5.אם המשיב היה מגדיל את מסגרת האשראי באופן זמני, כפי שנהג לעשות מדי פעם, השיקים לא היו מסורבים, וההגבלה לא הייתה מוטלת.

6.לפני ואחרי מועד סירוב השיקים, נהג המשיב לכבד שיקים שהמערערת משכה, חרף היות החשבון בחריגה, והמערערת מצידה הייתה מפקידה כספים לחשבון תוך מספר ימים. על כך ניתן ללמוד מפירוט התנועות בחשבון (נספח א' לערעור), אשר משקף את הנוהג שהיה בין הצדדים בדרך של הסכם מכללא, לפיו המערערת יכלה לנהל את חשבונה ביתרת חובה על סמך הפקדת כספים.

7.ועוד, החריגה נוצרה עקב סירוב שיקים של לקוחה חברת "א.מ. תעשיות ובנייה בע"מ" בעוד המערערת סברה בתום לבה, כי השיקים יפרעו. בחודש 4/2015 הודיעה א.מ. תעשיות ובנייה בע"מ על הפסקת העבודה עם המערערת, ללא הודעה מוקדמת, ואף ביטלה שיקים שנמסרו למערערת מבעוד מועד על ידה, דבר שיצר בעיה "תזרימית" בחשבונה של המערערת, שעד מהרה הצליחה להתאושש ממנה ע"י גיוס לקוחות חדשים.

8.המערערת העמידה בטחונות לטובת המשיב בדמות פק"מ על סך 15,000 ₪. המערערת פנתה אל המשיב בבקשה לפרוע את הפק"מ כולו או חלקו, לטובת העו"ש וזאת לצורך כיסוי השיקים, אולם המשיב סרב.