עש"א 47438-11-15 טיב טעם רשתות בע"מ נ' הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן

לפניי ערעור שהגישה טיב טעם רשתות בע"מ (להלן: "המערערת") נגד הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן (להלן: "הרשות") על החלטת הממונה על העיצומים הכספיים ברשות מיום 20.9.15, לפיה על המערערת לשלם עיצום כספי בסך 235,000 ₪ בגין הפרת סעיפים 22(א)(37) ו- 22(ב)(1) לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981(להלן: "החוק").

רקע עובדתי:

ביום 1.1.15 נכנס לתוקפו תיקון 39 לחוק הגנת הצרכן,תשמ"א-1981 (להלן: "החוק"), המקנה לרשות להגנת הצרכן סמכות אכיפה מנהלית.

ביום 16.4.15 הודיעה הרשות על כוונתה להטיל על המערערת עיצום כספי בגין הפרת סעיפים 22(א) (37) ו-22 (ב)(1) לחוק, בסניפי ראשון לציון מזרח, ראשון לציון מערב וחולון. לאחר הפחתה של סכום העיצום ב-20% סכום החיוב היה בסך של 618,000 ₪.

בהתאם להודעת הרשות הטלות העיצומים היו בגין 5 הפרות של אי סימון מחיר על גבי מוצרים שונים ו- 9 הפרות בגין פערי מחיר בין המחיר המסומן על המוצר לבין המחיר בקופה. במסגרת הודעת הרשות נכתב כי על סכום העיצום יתווספו 50% בגין היות ההפרות הפרות בנסיבות מחמירות, כי הרשות חילקה את המוצרים הנמכרים ברשתות הקמעונאיות ל-12 קטגוריות שנקבעו ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן: "שיטת הקטגוריות") והוטל עיצום אחד בכל סניף בגין אי סימון מוצרים שונים המשויכים לאותה קטגוריה בהתאם לשיטת הקטגוריות, וכי הטילה עיצום כספי אחד בכל סניף בגין פערי מחיר על גבי המוצרים בעלי אותו מק"ט בהתאם לשיטת המק"טים.

ביום 26.7.15 הגישה המערערת לרשות טיעון מטעמה במסגרתו טענה כי המערערת נקטת פעולות רבות לצורך הבטחת סימון המחירים ומתן מידע מלא ומהימן ללקוחותיה, כי בנסיבות אלו ומאחר שאי אפשר למגר את התופעה באופן מוחלט, ומאחר שמדובר ביישום ראשון של הליכי אכיפה מנהלית נגד המערערת, בהתאם לשיקול הדעת המוקנה לרשות, יש לבטל את העיצומים ולחילופין להחליף את העיצום בהתראה מנהלית.

במסגרת טענותיה טענה המערערת כי ההפרות הנטענות קשורות זו בזו ונובעות מאותן פעולות ומעשים, ועל כן בהתאם ללשון החוק והפסיקה ניתן להטיל על המערערת עיצום אחד בגין הפרת ההוראה העוסקת באי סימון מחירים, ועיצום אחד בלבד בגין ההוראה העוסקת בפערי מחיר.

עוד טענה המערערת כי שיטת החלוקה לפי קטגוריות אינה מפורטת ואינה מנומקת. בעניין זה הוסיפה וטענה כי אם מאמצים שיטה זו, יש להחילה גם על הפרות של פערי מחיר, ואין הצדקה לנקוט בשיטת חלוקה שונה.

עוד טענה המערערת כי חלק מהעיצומים אשר הוטלו על המערערת, הוטלו בגין פעולות שאינן מהוות הפרה של הוראות החוק, כי אין להטיל עיצום בנסיבות מחמירות, וכי יש להפחית את סכום העיצומים שהוטלו בהתאם לתקנות הגנת הצרכן עד לרף המקסימלי שנקבע בדין בגובה של 75%.

הרשות קבלה חלק מטענותיה של המערערת וביום 20.9.15 נתנה החלטה אשר הורתה כדלקמן:

1. סכום העיצום יופחת לסך של 235,000 ₪

2. התקבלה טענת המערערת כי אין לחייבה בעיצום מוגדל המוטל בגין הפרה בנסיבות מחמירות.

3. בוטל עיצום אחד שהוטל בגין פער במחיר.

4. הרשות הפחיתה מסכום העיצום סך של 30% נוספים מעבר ל-20% שהופחתו בהתאם לתקנה 2(3)לתקנות ההפחתה, לאור פעולות אשר הוכחו על ידי המערערת כי ננקטו על ידה למניעת הישנות ההפרה ולהקטנת הנזק.