עש"א 46559-09-16 שני ואח' נ' בנק המזרחי טפחות בעמ

בבית המשפט המחוזי. כל שיש בהחלטת הרשם הוא קביעה כי בשלב זה, כאשר התיק מתנהל כבר שנים כה רבות בהם נדחו כמה בקשות בטענות פרעתי וכאשר מתנהל דיון בביהמ"ש המחוזי, שנמצא כבר בשלב הסיכומים, לגבי עצם קיום החוב וגובהו, אין מקום להורות על סגירת תיק ההוצל"פ.

 נראה איפוא כי מאותה סיבה שביהמ"ש העליון החליט שלא להתערב בהחלטת הביניים של בית המשפט המחוזי שקבעה כי התיק ימשיך להתברר בפניו, יש להחליט גם שלא להתערב בהחלטת כב' הרשם שהורה שעד מתן החלטה בתיק ביהמ"ש המחוזי לא יסגר התיק, אך ההליכים בו ימשיכו להיות מעוכבים. בית המשפט בברע"א 4999/14 קבע כך:

"בית משפט זה עמד לא אחת על ההלכה לפיה בית משפט של ערעור יטה שלא להתערב בהחלטות דיוניות אשר משמעותן המעשית היא המשך בירור ההלי לגופו"

ובהמשך

"עוד נפסק כי השימוש באמצעי של סילוק תובענה על הסף מבלי לבררה לגופה ייעשה במקרים חריגים בלבד".

גם בנדון דנן בקשת המערערים הינה למעשה מעין בקשה לסילוק על הסף כאשר ביהמ"ש המחוזי עדיין דן בתוקף המשכון ובגובה החוב בו, וכאשר אין עדיין קביעה, לכאן או לכאן, האם החוב נקצב , אם לאו ומה גובה החוב ככל שזה קיים. החלטת הרשם מאפשרת סיום הבירור בבית המשפט המחוזי, שכאמור הענין בו מצוי כבר ממילא לקראת סיום – בשלב הסיכומים.

עוד יש לציין כי אילו סבר ביהמ"ש המחוזי שמדובר בחוב שאינו קצוב ולפיכך יש להורות על סגירת תיק ההוצל"פ, היה מורה כן. בפועל ביהמ"ש המחוזי הורה על עיכוב הליכים בתיק ההוצל"פ ולא על סגירתו ככל הנראה משום שגם הוא סבר שאין עדיין הכרעה בשאלה האם התיק מתנהל על חוב קצוב אם לאו.

החלטת כב' הרשם הינה איפוא מעין החלטת ביניים המאפשרת את המשך הדיון בשאלת תחולת המשכון והיקף החוב שהוא בה להבטיח ומשכך אין מקום להתערב בה. מה עוד שכאמור, ממוש המשכון ממילא מעוכב שכן ההליכים בתיק מעוכבים מכח החלטת בית המשפט.

התוצאה היא איפוא שהערעור נדחה ובנסיבות הענין לא מצאתי שיש מקום לתת צו לענין ההוצאות , לפיכך הערובה שהפקידו המערערים תוחזר להם.